חיפוש
דלג על חיפוש
לחיפוש ביטוי מדוייק הוסף גרשיים
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

הנחיות למטופלי אפילפסיה לשעת חירום

גם בימים אלו לילדים עם אפילפסיה חשוב לשמור עד כמה שניתן על הרצף הטיפולי ואיזון המחלה, ולהיערך למצב של התקף במהלך שהות במרחב המוגן
פורסם: 18.10.23 | עודכן: 18.10.23

הנחיות חירום

לפניכם המלצות והצעות להתנהלות במהלך ימים אלה ועד החזרה המלאה לשגרה, כפי שניסח ועד הליגה למניעת אפילפסיה בישראל.

1. תרופות קבועות - כדאי להכין בתוך המרחב המוגן הביתי אריזה או קופסה עם התרופות הקבועות לטווח של עד 48 שעות. 
רצוי לחלק מראש את האריזה למנות, פרט לסירופים. ניתן להחזיק סירופ מחוץ למקרר גם 24 עד 48 שעות.

2. תרופות לעזרה ראשונה בזמן התקף - כדאי להכין במרחב המוגן תרופות לעזרה ראשונה להפסקת התקפים (RESCUE) כמו: דורמיקום, סטזוליד, ריווטריל או פריזיום, על פי ההוראות שיש בידכם מהרופא המטפל - לטיפול באירוע ממושך (מעל שלוש דקות).

3. אם המרחב המוגן הוא של הבניין כולו, יש להכין את התרופות בתיק שאותו תיקחו אתכם בכל ירידה או יציאה למרחב המוגן.

4. אם אין ברשותכם תרופות עזרה ראשונה, והפרכוסים של ילדכם אינם יציבים, מומלץ ליצור קשר עם הרופא הנוירולוג המטפל בכם ולקבל מרשם לתרופה כזו על פי שיקול דעתו. יש לזכור שחדרי המיון זמינים – אם יש צורך בפינוי ילדכם, בגלל שאינו מגיב לעזרה ראשונה או אינו חוזר למצבו הבסיסי, חכו לרגיעה וקחו אותו למיון.

5. הצטיידות מראש בתרופות ובמרשמים - יש להצטייד במלאי תרופות קבועות למשך מספר שבועות, לטיפול בפרכוסים בבית. אם אין לכם מלאי מספיק, אל תחכו לרגע האחרון: פנו בהקדם אל הרופא המטפל בקופת החולים, קבלו מרשם לחידוש המלאי ורכשו את התרופות.

במקרים רבים ניתן להגיש את הבקשה גם דרך אתר קופת החולים, ללא צורך להתקשר או לגשת למרפאה. 29 ג': יש לציין כי עקב המצב, משרד הבריאות האריך אוטומטית את האישורים לתרופות 29 ג' למשך 3 חודשים, עד דצמבר 2023. חשוב להמשיך ולעקוב אם יש צורך בחידוש האישור.

6. מינון תרופתי - אם ביצעתם לאחרונה בדיקה של רמות תרופות אנטי-אפילפטיות (ותרופות אחרות) כדאי שתעבירו אותה לרופא המטפל, כדי לברר אם ישנו צורך בתיקון המינון גם לפני הפגישה הבאה עם הנוירולוג.

7. הקפדה על אורח חיים בריא - יש לדאוג ככל הניתן שילדכם יקפיד על כמות שעות שינה סבירה בהתאם לגילו. כמו כן יש להקפיד על אכילה מסודרת ובריאה ועל קיום פעילות גופנית ככל שמתאפשר. 

הנחיות לעזרה ראשונה בעת אירוע אפילפטי

כאשר מדובר בפרכוס כללי בו החולה מאבד הכרה:

1. יש להשכיב את החולה על הצד עם משענת לראש (כרית, בגד, שמיכה) כשהפה מוטה כלפי מטה - כדי שהרוק יישפך הצידה והחולה לא "ייחנק" מהפרשותיו.

2. יש להשכיב או להושיב את החולה בסביבה בטוחה מבחינת גובה מהקרקע, מרחק בטוח ממקור מים (כמו ים, בריכה או מקווה), כביש, פסי רכבת, וכן מקור חום כמו תנור או כיריים. במקרה של פרכוס בעת אזעקה, אנא נסו, במידת האפשר, להעביר תחילה את החולה לאזור מוגן יותר, ואז להעניק לו את הטיפול.

3. יש להרחיק מסביבת החולה חפצים חדים או חפצים אחרים שניתן להיחבל מהם.

4. יש להוציא מזון מהפה אם החולה במהלך אכילה, אבל פרט לכך חשוב להימנע מהכנסת ידיים או כלים למיניהם לתוך פיו של החולה. נדגיש כי: אין בליעת לשון בעת פרכוס!

5. יש לפתוח חגורות לוחצות (שרשרת צוואר צמודה או חגורה צמודה בבגד).

6. יש להבטיח שהחולה נושם (דרכי אוויר פתוחות) ושיש לו דופק. כמעט תמיד אין צורך בהנשמה מפה לפה!

7. יש להישאר ליד החולה עד לסיום הפרכוס וכן מספר דקות לאחריו, כיוון שישנה סכנה לפרכוס נוסף או להתנהגות מסכנת של החולה לאחר הפרכוס.

8. יש להימנע מהתקהלות סביב החולה, אך אין להשאיר את החולה לבדו במהלך פרכוס וגם מספר דקות אחרי שחלף והחולה התאושש או נרדם.

9. יש להזעיק עזרה של גורם הצלה (מגן דוד אדום – מד"א) במקרים הבאים:

  • בפרכוס הנמשך מעל 5 דקות.
  • בפרכוסים תכופים זה אחר זה.
  • בפרכוסים השונים וארוכים יותר מפרכוסיו המוכרים של החולה.
  • במקרים בהם התנועות הפרכוסיות עצמן פסקו, אך החולה אינו מגיב ואינו חוזר למצבו הרגיל בפרק הזמן המוכר למשפחה.
  • במקרה של חבלה במהלך הפרכוס הדורשת בירור וטיפול רפואי.
  • בכל מקרה של פרכוס באדם שאינו מוכר לכם או שאין לו אפילפסיה ידועה.

10. אם כבר הייתה התנסות קודמת בפרכוס ממושך, ניתן לתת את התרופות הבאות: דיאזפם רקטלי (סטסוליד, Rectal Diazepam, Stesolid); או: מידאזולם לרירית הפה (בוקולם, Buccal midazolam, Buccolam); או: טיפות ריווטריל (Rivotril) דרך הפה במינון שהומלץ על-ידי הרופא המטפל, ובאותו זמן להזעיק עזרה במידת הצורך.

11. אין לתת תרופות (פרט לתרופות לעיל) או שתייה דרך הפה, עד שאין בטחון שהחולה ער מספיק כדי לבלוע ללא השתנקות.

12. בפרכוס מוקדי (חלקי) או בהייה ממושכת - ניתן להושיב או להשכיב את החולה על ספה, ספסל, כיסא או על הרצפה, ולהישאר לידו עד לסיום הפרכוס, תוך קריאה לעזרה רפואית על פי הצורך ושיקול הדעת.


טבלת תרופות חלופיות

במקרה של מחסור בתכשיר שילדכם נוטל, ייתכן שהרוקח יחליף את התכשיר הקבוע לתכשיר זמני. בטבלה הבאה מפורטות החלופות הטיפוליות הקיימות בישראל והמלצות עבורכם. הרוקח צפוי להכיר את ההמלצות האלו ולהכיר תכשירים שלא רשומים בטבלה.

שימו לב: הטבלה מפרטת את כלל סוגי התכשירים של כל חומר פעיל הזמינים בארץ. לא כל תכשיר של חומר פעיל מתאים להחלפה בתכשיר אחר של אותו החומר. הרוקח ינפק לכם את החלופות המתאימות.

חשוב! כמעט לכל אחת מהתרופות (בפרט התרופות שבשימוש נפוץ), יש תחליפים וסביר שלא יהיה מחסור משמעותי. עדיף תמיד לקחת את התכשיר החלופי מאשר להימנע מלקחת תרופה כלל, אם התרופה הקבועה שלכם אינה ניתנת להשגה.

מפתח צבעים

ירוק: תכשירים שאין צורך לפנות לרופא המטפל, אם הרוקח ניפק לכם תכשיר חליפי עבורם. יש ליצור קשר עם הרופא המטפל רק אם יש ירידה בשליטה בפרכוסים, מופיעות תופעות לוואי חדשות, או שתופעות לוואי קיימות מחמירות (הסיכון לכל אלו נמוך).

צהוב: תכשירים שיש להם מספר צורות נטילה (כדורים, קפסולות, סירופ) - המעבר בין צורות הנטילה רצוי שייעשה בעזרת הרופא המטפל, אך אם אין אפשרות להשיגו, יש לקבל את המלצת הרוקח לגבי מינוני הלקיחה (התאמת המינון) ולפנות לרופא אם מתרחשת החמרה בפרכוסים או בתופעות הלוואי.

אם אף אחת מהצורות של התרופה הספציפית אינה בנמצא, יש לפנות לרופא המטפל כדי לקבל המלצה לשינוי תרופתי לתרופה אחרת באופן זמני או להגדלת מינוני שאר התרופות.

תכלת: תכשירים שיש להם רק צורת נטילה אחת והם אינם בנמצא, יש לקבל את המלצת הנוירולוג המטפל להחלפת תרופה זמנית, או לשינוי במינוני התרופות האחרות בהתאם להמלצתו.

עדיף תמיד לקחת את התכשיר החלופי מאשר להימנע מלקחת תרופה כלל, אם התרופה הקבועה אינה ניתנת להשגה.

טבלת תרופות חלופיות

עבור לתוכן העמוד