חיפוש
דלג על חיפוש
לחיפוש ביטוי מדוייק הוסף גרשיים
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

אוטיזם

מהו אוטיזם? מהם הסימנים המחשידים? איך מתבצע תהליך ההערכה והאבחון ומהן הגישות הטיפוליות? כל התשובות לכל השאלות
פורסם: 21.03.18 | עודכן: 26.05.22


מהו אוטיזם?

הפרעה בספקטרום האוטיסטי הינה הפרעה נוירו-התפתחותית, המתבטאת בקשיים התפתחותיים ביצירת קשרים חברתיים, יחד עם נטייה להתנהגות חזרתית ונוקשה ורגישות תחושתית. התסמינים מופיעים בילדות המוקדמת ומקשים בדרגות שונות על תפקודו והתפתחותו של הילד.


כיום, ההתייחסות לאוטיזם הינה כהפרעה המתבטאת בספקטרום רחב. בקצה האחד של הטווח, מאובחנים ילדים שקשיי התקשורת שלהם הינם קלים יחסית ושרמת התפקוד היום יומי שלהם הינה גבוהה. ילדים אלו יפגינו לרוב תפקוד קוגניטיבי תקין ואף גבוה ומידת העזרה הנדרשת להם בכדי להשתלב במסגרות החינוכיות והחברתיות השונות ולתפקד בהתאם לדרישות הגיל, הינה מועטה. בקצה השני של הספקטרום, יאובחנו ילדים שקשיי התקשורת שלהם הינם משמעותיים ובולטים ופוגעים בתפקודם באופן ניכר. ילדים אלו יפגינו לרוב גם ליקויים קוגניטיביים ויזדקקו לסיוע רב בכדי להשתלב במסגרות השונות ולהתמודד עם אתגרי היום יום המצופים בגילם. 

כיוון שמדובר בהפרעה המתבטאת במגוון תחומים התפתחותיים כשפה, משחק, קשר בינאישי ורגישות תחושתית, ילדים יכולים להיות שונים מאוד זה מזה  ביכולות ובקשיים שלהם. ישנם ילדים שקשיי התקשורת שלהם יהיו בולטים וניכרים לעין ואילו אצל אחרים, הקשיים עשויים להיות מינוריים יותר ולבוא לידי ביטוי בסיטואציות מסוימות.


הפרעות מסוג זה קיימות בכל סוגי האוכלוסייה, ללא קשר לרמה הסוציו-אקונומית או לשייכות העדתית. בשנים האחרונות חלה עלייה בשכיחות של אוטיזם וכיום היא כילד אחד מכל מאה ילדים. נראה שהעלייה בשכיחות נובעת ממודעות גוברת ומאבחון קפדני. בשנים האחרונות עם התקדמות המחקר הקליני והגנטי ניתן להציע למשפחה אבחון גנטי ובכשליש מהמאובחנים עם אוטיזם (ASD) ניתן למצוא את סיבה גנטית ואף לעזור למשפחה בתכנון הריונות נוספים.


מהם הסימנים המחשידים?
כיום המודעות באוכלוסייה להפרעות בהתפתחות ילדים היא גבוהה, וכעדות לכך אנו רואים שילדים עם קשיים מגיעים לאבחון מוקדם. הורים יכולים לשים לב לכך שהתינוק ממוקד יותר על חפצים מסויימים, קשה להשיג את תשומת ליבו, לעיתים לא יגיב לקריאה בשמו ותעלה שאלה לגבי השמיעה שלו. ישנם גם מקרים בהם ניראה שהילד מתפתח היטב, ואז ניכרת נסיגה בתחום החברתי, בשיתוף ובשפה.  


כמובן שילדים עם הפרעה קשה מאובחנים מוקדם יותר, וישנם אחרים שהתסמינים שלהם קלים יותר ויאובחנו כשישימו לב שהם מתקשים באינטראקציה חברתית בגן, מדברים באינטונציה לא תואמת, או עסוקים באופן מוגזם בתחומי עניין צרים.
 
ילדים עם הפרעה בתקשורת יכולים להיות מוטרדים מגירויים חושיים, לגלות בררנות במזון, להימשך לחפצים מסתובבים או להנות מתנועתיות חזרתית. בכל תלונה כזו יש להעמיק את האבחון, ולקחת בחשבון את מכלול ההתנהגויות של הילד. יש לזכור שהופעתם של סימנים אלו, ואף התנהגויות יוצאות דופן בגיל מסוים, אינם מהווים אבחנה ודאית של אוטיזם  ויכולים לנבוע ממגוון סיבות ועל כן יש לפנות להערכה מעמיקה אצל אנשי המקצוע המיומנים בכך.

 

תהליך ההערכה והאבחון
בשל המודעות הגבוהה לנושא, מגיעים כיום לאבחון ילדים בגיל צעיר מאוד. פעמים רבות הורים פונים להערכה לאחר שהם מבחינים בהתנהגויות לא שגרתיות אצל ילדם או כאשר הם חשים שקשה להם ליצור עמו קשר. במקרים אחרים, ההמלצה לפנות לאבחון התפתחותי תגיע מרופא הילדים, אחות טיפת חלב או מהגננת.


האבחון של הפרעה על הספקטרום האוטיסטי נעשה על ידי אנשי מקצוע אשר עברו הכשרה ייעודית בתחום. האבחון מתבצע לפי קריטריונים המופיעים בספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי -DSM-5 ומתייחס לשני תחומים: תקשורת ואינטראקציה חברתית ותחומי עניין ודפוסי התנהגות מצומצמים וחזרתיים.


תהליך האבחון הינו כוללני ומקיף וכולל הערכה רפואית, הערכה של התחום הקוגניטיבי, התקשורתי, החברתי והתפקודי.


האבחון מתבצע על ידי שני גורמים מקצועיים במקביל: הבדיקה הרפואית נעשית על ידי מומחה בנוירולוגיה והתפתחות הילד או פסיכיאטר ילדים ונוער או רופא ילדים התפתחותי. ההערכה הפסיכולוגית נעשית על ידי פסיכולוג בעל הכשרה בתחום האוטיזם. לרוב, תשולב גם הערכה של אנשי מקצועות בריאות נוספים כמו מרפאים בעיסוק וקלינאי תקשורת.


האבחון נעשה לרוב במכונים להתפתחות הילד ועל פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי הוא נמצא בסל שירותי הבריאות.


תהליך האבחון כולל קבלת מידע התפתחותי ותפקודי מפורט מההורים ומהגורמים החינוכיים המטפלים בילד. בנוסף, הוא כולל תצפיות על התנהגות הילד, הערכה של תפקודו הקוגניטיבי וכן של אבני הדרך ההתפתחותיות הנוגעות לשפה, למשחק ולתקשורת.

 

ישנה חשיבות רבה לאבחון מוקדם המאפשר מתן התערבות טיפולית בתקופה בה המוח עדיין גמיש והתהליך ההתפתחותי נמצא בעיצומו. בשלבי ההתפתחות המוקדמים, מתן טיפול מתאים עשוי להביא לשינויים משמעותיים בתפקודו של הילד וברכישת מיומנויות חברתיות, תקשורתיות ובתפקודו העצמאי.

 

גישות טיפוליות
קיימות גישות שונות לטיפול בילדים עם קשיים בתקשורת, אך כיום ידועה החשיבות והיעילות במתן טיפול אינטנסיבי, מוקדם ככל האפשר ורב מקצועי, המשלב עבודה של קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ואנשי טיפול מתחומים נוספים על פי צרכיו הייחודיים של כל ילד ושל משפחתו.


הפרעה בספקטרום האוטיסטי, בדומה להפרעות התפתחותיות אחרות, מעמידה בנוסף לקשיים עמם מתמודד הילד עצמו, אתגרים משמעותיים להורים ולמערכת המשפחתית כולה. לאור זאת, חלק משמעותי מהטיפול מתמקד גם בעבודה עם ההורים, אחים ולעיתים עם בני משפחה נוספים ממעגלים רחבים יותר. תהליך האבחון וקבלת האבחנה, מהווה במידה רבה את תחילתו של תהליך ארוך טווח עבור הילד ומשפחתו, המשליך על היבטים רבים בחיי המשפחה. העתיד צופן בחובו התקדמות והישגים משמעותיים בתחומים מסוימים, לצד הופעתם של אתגרים חדשים ומשתנים לאורך שלבי ההתפתחות השונים של הילד ושל המשפחה כולה.

השירותים במכון להתפתחות ושיקום הילד במרכז שניידר ניתנים על פי הפנייה מרופא המטפל בקהילה ובצירוף טופס התחייבות. השירותים ניתנים גם על פי הפנייה של הצוות הרפואי במרכז שניידר.
זימון תור בטלפון: 03-9253210 או באמצעות בטופס מוקד זימון תורים. שעות פעילות המוקד: ראשון עד חמישי, 08:00 עד 15:00. בערבי חג ובחול המועד - מ־8:00 עד 12:00.

 


ד"ר תמי שטיינברג היא מנהלת המכון להתפתחות הילד במרכז שניידר
עדי שמיע-עצמון היא פסיכולוגית קלינית והתפתחותית במכון להתפתחות הילד במרכז שניידר

עבור לתוכן העמוד