מהו סקר ילודים, איך הוא מתבצע ולמה ממש לא כדאי לוותר עליו?

סקר ילודים הוא אחת הבדיקות החשובות ביותר שמתבצעות לאחר הלידה, וזאת במטרה לאתר מחלות סמויות עוד לפני שהן באות לידי ביטוי. בישראל, כמו במדינות מפותחות אחרות, כל תינוק שנולד עובר את הבדיקה כחלק מהשגרה הרפואית בבתי החולים. 

רוב התינוקות נולדים בריאים, אך ישנם מקרים נדירים שבהם תינוק נראה בריא לחלוטין – בעיני הוריו וגם בעיני הצוות הרפואי – אך למעשה נמצא בסיכון לפתח מחלה חמורה כבר במהלך השבועות הראשונים לחייו. איתור מוקדם של מחלה סמויה מאפשר התחלה של טיפול מונע שיכול למנוע את התפתחות המחלה או למתן אותה באופן משמעותי.

הבדיקה מתבצעת לפחות 36 שעות לאחר הלידה, לאחר שהתינוק התחיל לאכול. רגע לפני השחרור מבית החולים, האחות תדקור בעדינות את עקב רגלו של התינוק ותאסוף ארבע טיפות דם על נייר גטרי – נייר סופג מיוחד המאפשר שימור של הדגימה לאורך זמן.

הדגימות מועברות למעבדה ייעודית של משרד הבריאות, שבה מתבצעות הבדיקות למציאת מחלות קשות הנכללות בסקר.

בישראל נסקרות 13 מחלות, רובן מחלות מטבוליות הנוגעות לחילוף חומרים לא תקין בגוף התינוק. אחת המחלות הנפוצות ביותר שמתגלות היא תת-תפקוד מולד של בלוטת התריס (היפותירואידיזם מולד). בשנת 2021, למשל, אותרו 191 תינוקות שסבלו מהמחלה בעקבות בדיקת הסקר – מספר משמעותי בהתחשב בכך שמדובר במחלה שללא גילוי מוקדם עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך.

אם הסקר מצביע על חשד למחלה הדורשת התייחסות מיידית, אחות מתאמת תיצור קשר עם ההורים ותפנה אותם לבדיקה נוספת בבית חולים שבו יש מומחה בתחום. חשוב לציין שלא כל תוצאה לא תקינה מעידה בהכרח על מחלה, אלא על צורך בבדיקה חוזרת להשלמת האבחון.

במקרה שתוצאת הסקר תקינה, ההורים לא יקבלו עדכון, מאחר שהבדיקה נועדה לאתר מחלות בלבד. עם זאת, ישנם מקרים שבהם ההורים יתבקשו לחזור על הבדיקה – לרוב מסיבות טכניות, כמו דגימה לא מספקת או שחרור מוקדם מבית החולים.

סקר ילודים הוא כלי רפואי מציל חיים, המאפשר לזהות מחלות קשות בזמן, עוד לפני שהן גורמות לנזק בלתי הפיך. מדובר בבדיקה פשוטה ומהירה, שאינה מסכנת את התינוק, אך יכולה לעשות הבדל עצום בבריאותו. לכן, גם אם התינוק נראה בריא לחלוטין – אל תוותרו על הבדיקה.