טכנולוגיות בסוכרת: מערכת אוטומטית למתן אינסולין

מערכת אוטומטית מורכבת ממערכת הכוללת סנסור, משאבה ואלגוריתם למתן אינסולין

פרופ' רויטל נמרי, ד"ר מרב גיל מרגוליס

פורסם: 29.01.24 | עודכן: 30.07.24

המערכת האוטומטית (נקראת גם מערכת סגורה למתן אינסולין) נשענת על שלושה מרכיבים - משאבת אינסולין, חיישן ואלגוריתם שקובע את מינוני האינסולין. האלגוריתם משנה את מינוני האינסולין בהתאם לרמות הסוכר הנמדדות במד הסוכר הרציף. המערכות הקיימת היום הן היברידיות, כלומר למטופל עדיין יש תפקיד פעיל בתפעול המערכת - עליו להזין את כמות הפחמימות אותה הוא מתכנן לאכול לפני הארוחה ולתת בולוס באופן אקטיבי. בתגובה לרמות סוכר, המשאבה משנה את מינוני האינסולין ונותנת תיקון במידת הצורך, באופן אוטומטי. אם המשאבה מזהה מגמת ירידה בערכי הסוכר, הזלפת האינסולין נעצרת עוד לפני שמופיעה היפוגליקמיה, וכך נמנע אירוע זה.

מערכות אוטומטיות למתן אינסולין הוכחו כבטוחות ויעילות באיזון הסוכרת. מערכות אלו משפרות את האיזון הגליקמי - הן מעלות את משך הזמן שבו רמות רמות הסוכר נמצאות בטווח הרצוי (TIR=TIME IN RANGE) וכן מובילות לירידה בהמוגלובין C1A. בנוסף, המערכות הללו מפחיתות היארעות של היפוגליקמיה והיפרגליקמיה. השימוש במערכת זו נמצא כמשפר את איכות החיים והשינה של המטופל והוריו.

המשאבות המאושרות לשימוש

כיום יש בעולם מספר מערכות אוטומטיות מאושרות לשימוש. נכון להיום, במדינת ישראל נכנסו שתי המשאבות הבאות:

משאבת מינימד 780 של חברת מדטרוניק, המתקשרת עם סנסור גרדיאן 4. המשאבה מאושרת לשימוש מגיל 7 ומעלה. עם החיבור הראשוני למערכת, היא עובדת בהתאם להגדרות בסיסיות שהוגדרו מראש (בדומה למשאבה "רגילה") אשר כוללות קצב אינסולין בזאלי, יחס אינסולין/פחמימה, פקטור תיקון, יעד וזמן אינסולין פעיל. במהלך מספר ימים, המערכת עובדת בהתאם להגדרות אלו ותוך כדי כך היא "לומדת" את המטופל, וכיצד ערכי הסוכר שלו משתנים במהלך היום. לאחר אישור של הרופא המטפל, ניתן לעבור למצב אוטומטי, שבו המערכת בוחנת את ערכי הסוכר כל חמש דקות ומגיבה בהתאם. בשלב זה הפרמטרים הניתנים לשינוי לצורך פעילות מיטבית של המערכת, כוללים: יחס אינסולין/פחמימה, יעד סוכר וזמן אינסולין פעיל.
משאבת טנדם, מתחברת במעגל סגור לסנסור 6G של חברת דקסקום. המשאבה מאושרת לשימוש בגיל 6 ומעלה. חשוב להגדיר במשאבה זו את כלל הפרמטרים, לרבות קצב אינסולין בזאלי, יחס אינסולין/פחמימה, פקטור תיקון, יעד וזמן אינסולין פעיל. עם החיבור למערכת היא מתחילה מיידית לפעול באופן אוטומטי.

כאשר המטופל והרופא המטפל החליטים על חיבור למערכת אוטומטית למתן אינסולין, המטופל מוזמן להדרכה של צוות רב תחומי על מנת לקבל הסבר מקיף אודות השימוש הנכון והבטוח במערכת זו.

חשוב לזכור שמדובר במערכות היברידיות, כלומר למטופל יש חלק פעיל בתפעול המערכת, ועל כן יש צורך בשיתוף פעולה מצד המטופל ומשפחתו בכדי להגיע לאיזון מיטבי.

בעת ההדרכה הראשונית חשוב לקבל הנחיות לגבי התנהלות בשגרה ובעת מצבים מיוחדים, לרבות: ימי מחלה, חופשה ופעילות גופנית. צריך לזכור שגם מי שמתחבר למערכת הסגורה לאחר שהורגל להשתמש במשאבת אינסולין צריך לקבל הדרכה מלאה, היות וההנחיות לגבי המערכת הנוכחית שונות מאלו הנכונות לשימוש במשאבות אחרות.

בכל ביקור במכון בסוכרת חשוב לעבור על ההגדרות הבסיסיות של המשאבה, על מנת לוודא שאם המטופל עובר לשימוש במערכת כפתוחה ולא אוטומטית, המינונים מתאימים, וכן על מנת לוודא שהיחס אינסולין/פחמימה מותאם לצרכים המשתנים בהתאם לגיל, משקל ודרגת ההתבגרות.

המערכת האוטומטית למתן אינסולין נמצאה כמשפרת את האיזון הגליקמי - מפחיתה אירועי היפוגליקמיה בכלל, והיפוגליקמיה חמורה בפרט, תורמת לירידה בהמוגלובין המסוכרר, ולעלייה בזמן בו המטופל נמצא בטווח התקין של ערכי הסוכר (180-70).

פיתוח האלגוריתם היוצר את המערכת האוטומטית למתן אינסולין היווה פריצת דרך בטיפול בסוכרת ומקל מאוד על ההתנהלות היומיומית של מטופלי הסוכרת ובני משפחתם. יחד עם זאת, חשוב לזכור שמדובר במערכת היברידית, ולא אוטומטית לחלוטין, ועל מנת להפיק ממנה את המירב, חשוב להקפיד על העקרונות הבסיסיים הנלמדים בעת ההדרכה, להגיב להתראות ולהיות אקטיביים כאשר נדרשים לכך.

פרופ' רויטל נמרי היא מנהלת היחידה למדע וטכנולוגיות רפואיות בסוכרת ורופאה בכירה במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר

ד"ר מרב גיל מרגוליס היא רופאה בכירה במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר