חשיבותן של ארוחות משפחתיות

בימים אלו, כחלק מההתמודדות עם נגיף הקורונה, הורים וילדים רבים מסוגרים בבתיהם.

אנו יודעים כי שמירה על סדר יום מוגדר ומסודר, עוזר להתמודדות טובה יותר עם הלחץ, החרדה וגם השעמום. שמירה על סדר יום קבוע, היא שמירה על סדרי אכילה קבועים ובריאים. 

אנו נוטים, במצבי לחץ וחרדה לשנות את הרגלי האכילה. נוטים לאכול יותר ולעתים נוטים לאכול פחות, לעתים אנו אוכלים מאכלים פחות בריאים ופחות מזינים. 
לאכילה מסוג זה, השפעה ברורה על גופנו, אך גם על מצבנו הרגשי.

אחת הדרכים המשמעותיות לשמור על הרגלי אכילה בריאים היא שמירה על סדר באכילה ועל קיומן של ארוחות משפחתיות.
ארוחות משפחתיות מאפשרות שמירה על סדר היום. ההמלצה היא לארגן מסגרות זמן יומיות, מפגשים משפחתיים וזמן לשיתוף וביטוי רגשי - כל אלו תורמים לתחושות יציבות ולהפחתת חרדה.

מחקרים שונים מצאו, כי אכילה משותפת משפחתית מקטינה ב– 35 אחוזים את הסיכון שילדים יאכלו בצורה לא מסודרת, ב- 12% את הסיכון לסבול ממשקל יתר ומגדילה את הסיכויים ב- 24 אחוזים שילדים יאכלו מאכלים בריאים יותר. מחקרים נוספים הראו קשר בין שכיחותן של ארוחות משפחתיות משותפות לבין הבריאות הנפשית וההצלחה בלימודים של הילדים וליחסים חיוביים במשפחה.

כמו כן, ארוחות משפחתיות משותפות נמצאו קשורות להפחתת סימפטומים דיכאוניים בקרב ילדים ונוער. תיאבון, שובע ורעב הם תכונות פסיכו-פיזיולוגיות, המושפעות מתהליכים גופניים, אך גם מתהליכים פסיכולוגיים וחברתיים. אנחנו לומדים ורוכשים הרגלי אכילה: איך, מה, מתי וכמה לאכול. ארוחות משפחתיות הן אירוע שמאפשר חשיפה, למידה ורכישה של הרגלים אלו.

ארוחות משותפות היו תמיד והינן חלק מההרגלים, הטקסים והפרקטיקות המשפחתיות. הארוחה המשותפת היא מקום של מפגש ואירוע בין דורי המאפשר סוציאליזציה ולמידה של ערכים משפחתיים ונורמות חברתיות, בפרט כאלו הקשורות באכילה. זהו אירוע המאפשר אינטראקציה בין בני המשפחה ולכן מאפשר היכרות, קירבה, חום ואהבה אך גם עשוי להוות זירה לביטויי כעס, מאבק וקונפליקט.

לא קל לבודד במחקר את ההשפעה הייחודית של הארוחה המשותפת המשפחתית מההשפעה של משתנים אחרים שמאפיינים משפחות כמו לכידות משפחתית, סגנונות הורות ויחסים במשפחה. עם זאת, ניתן לראות קשר בין מאפיינים חיובים אלו לשכיחות הארוחות המשפחתיות. המחקרים מצביעים על השלכות חיוביות של ארוחות משפחתיות משותפות. אך מנגד, במשפחות עם יחסים בעייתיים או הרגלי אכילה בעייתיים, הארוחה המשותפת עלולה גם להזיק.

מן המחקרים בנושא עולות המסקנות וההמלצות הבאות:

1. רצוי לקבוע לפחות שלוש ארוחות משותפות בשבוע. אם המפגש בארוחה המרכזית של היום לא אפשרי, ניתן לקבוע ארוחה משותפת בארוחת הערב או אפילו בארוחת ביניים קלה. החשיבות היא להיות ביחד על בסיס קבוע.
   
   
2. הארוחות המשפחתיות יכולות ליצור תחושות של קירבה ונוחות, גם אם לפעמים האווירה סוערת. הארוחות הקבועות בפני עצמן הן גורם יציב חשיבותן לתחושת הילד משמעותית מאוד.
   
   
3. איכות הארוחה חשובה לא רק מן הבחינה הקולינארית אלא גם מהבחינה הרגשית. זהו זמן לאינטראקציה בין הורים וילדים. להורים הזדמנות להתעניין ולשאול את ילדיהם לגבי היום שעברו, חוויותיהם בבית הספר ופעילויות חברתיות אחרות. זו גם הזדמנות לספר לילדים על עצמם - על יומם ועל האירועים והחוויות שלהם.
   
   
4. בכדי שהארוחה המשפחתית תהיה משותפת ותעניק את הערכים המוספים החיוניים לילד, יש להימנע מגירויים מסיחים את הדעת כמו טלוויזיה וטלפונים.
   

לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם המרפאה להפרעות אכילה במרכז שניידר לרפואת ילדים בין הימים א'-ה', בין השעות 8:00 – 14:00, באמצעות טלפון: 03-9253582 או באמצעות דוא"ל: [email protected]

ד"ר אורית קריספין היא פסיכולוגית קלינית ורפואית מדריכה, מנהלת המרפאה להפרעות אכילה,
מנהלת המערך הפסיכולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים