מהן הסכנות הקיימות בחשיפה ממושכת למסכים?

השימוש במסכים הינה תופעה הולכת וגוברת בחיינו. שימוש בטלפונים ניידים, טאבלטים, ומחשבים מהווה חלק ניכר משגרת יומם של ילדינו, שמתקשים לעתים קרובות להתנתק מהמסך. הקורונה שנכנסה לחיינו תרמה אף היא להגברת השימוש במסכים בקרב ילדים ובני נוער.

חשיפה למסכים גוררת השפעות בריאותיות על העיניים לטווח הקצר והארוך, שמוחמרות בתלות בגודל המסך, המרחק מהעיניים וזמן השימוש. כאשר אנו מסתכלים במסך תוך כדי ריכוז, למשל בעת משחק, אנו נוטים למצמץ פחות. המצמוץ הינו מנגנון הגנה של העיניים שנועד לפזר את דוק הדמעות על פני העין החיצונית. הפחתה בקצב המצמוץ גורמת להתפתחות עין יבשה המתבטאת באודם, אי נוחות ותחושת חול בעיניים. בזמן התמקדות של העיניים לקרוב קיימת גם תגובה פיזיולוגית הכוללת כיווץ של האישון, עדשת העין והשריר הישר הפנימי. ראיה לקרוב לזמן ממושך ללא מנוחה מתאימה, השרירים הללו יכולים להישאר במצב מכווץ זמן רב, וכתוצאה מכך עלול להיגרם טשטוש ראיה זמני לרחוק, שלרוב חולף לאחר מנוחה. כיווץ השרירים הממושך גורם גם לתחושת עייפות בעיניים שמלווה לרוב בכאב באזור המצח. בנוסף, ישנם דיווחים שהתאורה של המסכים עלולה לגרום להפרעות שינה, במיוחד כאשר השימוש הוא בשעות הלילה לפני השינה.

לגבי ההשפעות ארוכות הטווח, משערים שצפייה ממושכת במסך קרוב בשילוב עם העדר פעילות מחוץ לבית וחשיפה מספקת לאור יום תורמים לעלייה הנצפית בשכיחות של קוצר ראיה באוכלוסייה, שעלתה מ-15% בשנת 2000 ל-50% בשנת 2020. זהו נתון מדאיג ביותר מאחר ולקוצר ראיה עלולות להיות מזיקות על העין כגון עליה בסיכון לפתח הפרדות רשתית. בנוסף, מצטברים דיווחים הקושרים בין שימוש רב במסכים ובין הופעת פזילה, שלרוב מופיעה לאחר שימוש רב של מספר שעות ביום לאורך זמן. המנגנון להופעת הפזילה אינו לגמרי מובן אך קשור ככל הנראה בכיווץ ממושך של שרירי העין יחד עם המתקדמות במטרה קרובה לזמן ממושך שעלולה להחליש את מנגנון המזיגה של העיניים. בחלק מהמקרים הפזילה חולפת לאחר הפסקת השימוש במסכים אך במקרים שלא מראים שיפור נדרש ניתוח לתיקון הפזילה.

לסיכום, ברור לכולנו שהשימוש במסכים עתיד לקחת חלק הולך וגדל בחיינו ובמיוחד חיי ילדינו. אולם, חשוב להכיר את ההשפעות המזיקות שלהם על בריאות העיניים ולנקוט באמצעים להקטנת הסכנה הבריאותית, כולל הגבלת זמן השימוש, הקפדה על זמני מנוחה לעיניים וביצוע פעילויות מחוץ לבית וללא מסכים.

אחד הכללים המומלצים פועל לפי עיקרון 20-20-20: כל 20 דקות לאפשר מנוחה של העיניים למשך של 20 שניות תוך הסתכלות למרחק של 20 מטר. חשוב לזכור שדוגמא אישית של ההורים חיונית להצלחת ההמלצות הללו.

ד"ר גד דותן, מנהל יחידת עיניים במרכז שניידר לרפואת ילדים