שינה בתינוקות

חשיבות השינה
השינה מהווה שליש מחיינו, ובקרב תינוקות רכים, היא תופסת את רוב שעות היממה.
במהלך השינה מתרחשים תהליכים מוחיים חשובים ולכן היא חשובה מאד להתפתחות התינוק בכמה מובנים:

1. ההתפתחות הפיזית: הורמון הגדילה (GH- growth hormone) מופרש בזמן שינה, בעיקר בשינה עמוקה (SWS – slow wave sleep). חוסר שינה יכול לפגוע בהפרשת הורמון הגדילה ובכך לפגוע בגדילה. ממחקרים על הפרעת שינה מסוג חסימת נשימה בשינה, אנחנו למדים שהפרעת השינה פוגעת בהפרשת הורמון הגדילה וכך עלולה לעכב את הגדילה. היבט נוסף של השפעת השינה על ההתפתחות הפיזית הוא השמנת יתר. בעולם המודרני אנחנו רואים ששנת הילדים הולכת ומתקצרת ובמקביל קיימת עליה בשכיחות של השמנה בילדים. מספר מחקרים מצאו קשר בין משך שינה קצר מדי לבין השמנה בילדים. אחד ההסברים לכך הוא שבזמן שינה מופרשים הורמונים מווסתי תאבון – Leptin ("הורמון השובע") ו- Ghrelin ("הורמון התאבון"). במצבים של חוסר שינה, ההפרשה שלהם משתבשת ותחושת השובע נפגעת.
   
   
2. ההתפתחות הקוגניטיבית: תינוקות מבלים את שעות העירנות שלהם בלמידה מתמדת. הם לומדים להכיר את הקולות, המראות והריחות של ההורים והסביבה שלהם, לומדים להשתמש בגופם, להשמיע קולות ולדבר. בזמן השינה, המוח מעכל ויוצר זיכרון ממה שלמד. מחקרים רבים הראו את חשיבות השינה ביצירת למידה וזיכרון.
   
   
3. ההתפתחות הנפשית: מבוגר שלא ישן טוב בלילה יהיה עייף וישנוני ביום למחרת. ילדים, לעומת זאת, מגיבים אחרת לחוסר שינה ולעיתים קרובות הופכים לחסרי קשב והיפראקטיביים כשהם עייפים. חוסר שינה קבוע עלול לגרום להתפתחות של הפרעות התנהגות וכן הפרעות במצב הרוח.

משך השינה הרצוי
ה- National Sleep Foundation הוציא בשנת 2015 הנחיות למשך השינה הרצוי בילדים ובמבוגרים, ואיגוד רופאי הילדים הישראלי אימץ את המלצות אילו. על פי ההמלצות, משך השינה התקין בתינוקות הוא:
גיל 0 - 3 חודשים:  11 – 19 שעות ביממה. 
גיל 4 חודשים - שנה: 10 – 18 שעות ביממה
גיל שנה - שנתיים: 9 - 16 שעות ביממה
גיל 3 - 5 שנים: 10 – 13 שעות שינה
גיל 6 – 13 שנים: 9 – 11 שעות שינה
גיל 14 – 17 שנים: 8 – 10 שעות שינה

חשוב להדגיש שתינוקות שונים זה מזה, ולכן טווח שעות השינה ה"נורמליות" הוא גדול.
גם אם התינוק ישן יותר מהמומלץ או פחות מהמומלץ, זה עדין יכול להיות בסדר. כל עוד התינוק עירני ורגוע במהלך היום, גדל ומתפתח היטב, אין סיבה לדאגה.

לאחר הלידה, שעות השינה מתחלקות בין היום והלילה באופן שווה, אך בהדרגה מתחילה הפרשת הורמון השינה (מלטונין) משעות הערב והתינוק "לומד" לישון יותר בלילה ופחות במהלך היום.

על מנת לעזור לתינוק ללמוד את זה מהר, כדאי להקפיד מההתחלה על הבדלים בין היום ללילה: במהלך שעות היום, גם כשהתינוק ישן, כדאי לא להחשיך את החדר ולהימנע מלשמור על שקט. בשעות הלילה, מומלץ לשמור על חדר חשוך ושקט, גם כשהתינוק מתעורר לאכול, ולהחזיר אותו בהקדם למיטה לישון לאחר הארוחה.

בנוסף, חשוב לפתח שגרה בשעות הערב, לקראת שעת ההשכבה. מומלץ לשמור על סדר של ארוחת ערב, אמבטיה והשכבה לשנת לילה בשעות קבועות.

הפרעות שינה בתינוקות
הפרעת השינה הנפוצה והשכיחה בתינוקות היא הפרעת שינה התנהגותית. התינוק מתרגל להירדם רק בתנאים מסוימים (לדוגמא הירדמות על הידיים של ההורים, בסלון או באוטו בזמן נהיגה) ולא יכול להירדם במצב אחר, כמו לבד במיטתו. לעיתים התינוק מתעורר בלילה, לעתים אף מספר רב של פעמים ולא מצליח להירדם ללא התנאים האלו ובוכה.
על מנת להימנע מהתפתחות הפרעה זו, כדאי להרגיל את התינוק מההתחלה להירדם במיטה שלו ללא עזרת ההורים. תינוק שרגיל להירדם לבד, יוכל להרדים את עצמו לבד גם במהלך הלילה וכשהוא מתעורר, לא יבכה ויקרא לעזרת ההורים במהלך הלילה.

הפרעת שינה חשובה אחרת היא חסימת נשימה בשינה. בדרך כלל, הפרעה זו מתפתחת לאחר השנתיים הראשונות לחיים, אך לעתים זה קורה מוקדם יותר.
סימנים המעוררים חשד להפרעה זו הם נחירות בשינה, מספר רב של התעוררויות במהלך הלילה, עייפות ועצבנות במהלך היום ולעיתים רושם של ההורים להפסקות בנשימה של התינוק בשינה.

מוות בעריסה
מוות בעריסה הוא מוות פתאומי ולא מוסבר של תינוק בזמן שינה והוא נדיר מאד. בישראל יש מקרים בודדים כאלו מדי שנה. הגורם למוות בעריסה הוא לא ידוע, אך משערים כי הוא נובע משילוב של מספר גורמים – גנטיים וסביבתיים. בין השאר, משערים כי קיימת הפרעה בהתפתחות השליטה של המח על הנשימה בזמן שינה ולמרות שהתינוק מתקשה לנשום ונחנק (בגלל כרית שחוסמת את פיו ואפו לדוגמא) הוא לא מתעורר ומחלץ את עצמו מהמצב שנקלע אליו.

למוות בעריסה יש גורמי סיכון ואת חלקם אפשר למנוע וכך להפחית מאד את הסיכון:

1. שינה על הבטן
   תינוקות שישנים על הבטן הם בסיכון מוגבר למוות בעריסה. ההמלצה החד משמעית של איגוד רופאי הילדים היא להשכיב תינוק על הגב בלבד. מאז שהחלו להשכיב תינוקות על הגב, ירדו מאד מספר המקרים של מוות בעריסה.
   
   
2. חפצים רכים בסביבת התינוק
   יש להימנע מכל חפץ כזה בעריסת / מיטת התינוק, כמו מגן ראש ובובות פרווה. במיטת התינוק צריכים להיות רק תינוק, מזרון קשיח, ושמיכה. מומלץ לכסות את התינוק רק עד גובה הפטמות ולא מעליהם.
   
   
3. חימום יתר
   יש לשמור על טמפרטורה של 22-23 מעלות בחדרו של התינוק ולא לחמם יותר מכך. 
   
   
4. שינה משותפת
   שינה במיטת ההורים היא מסוכנת! בלילה ההורים נרדמים ועלולים להתגלגל על התינוק ולחנוק אותו. בנוסף, במיטת ההורים קיימים חפצים נוספים כמו כריות או שמיכות נוספות שעלולות לסכן את התינוק. כמו כן, חשוב לדעת כי המזרן של ההורים אינו מתאים לתינוק. שינה בחדר ההורים מומלצת, אבל לא באותה המיטה.
   
5. עישון
   עישון של האם בהריון וחשיפה של התינוק לניקוטין מעלה את הסיכון למוות בעריסה. חשוב לדעת כי גם ניקוטין שנדבק לבגדים של ההורים כשהם מעשנים, אפילו כשהם לא מעשנים לידו, מהווים חשיפה לניקוטין. שימוש באלכוהול וסמים על ידי האם, הוא גורם סיכון נוסף למוות בעריסה.
   
   
6. שינה בכיסא תינוק לרכב או בסלקל
   כסאות אילו אינם מומלצים לשינה של תינוקות ויתכן שמעלים את הסיכון למוות בעריסה.

ישנם גורמי סיכון נוספים שלא ניתן למנוע אותם, כמו פגות, משקל לידה נמוך, מקרה קודם של מוות בעריסה במשפחה ולידת תאומים. מצד שני, יש גורמים המגינים על תינוק ממוות בעריסה, כמו שימוש במוצץ והנקה.

שימוש במוניטור ביתי לא הוכח כעוזר להפחית את הסיכון למוות בעריסה, עם זאת, אם הוא מרגיע את ההורים, אין בזה נזק.

ד"ר גילי קדמון, רופאה בכירה ביחידה לטיפול נמרץ ומומחית בהפרעות שינה בילדים במרכז שניידר