בררנות באכילה בקרב ילדים

אז מה, הוא בררן?
"אכילה בררנית"- הינה תופעה שמטרידה הורים רבים. על פי מחקרים, בין 6% ל- 50% מהילדים נתפשים כבררנים באכילה על ידי הוריהם. 
אכילה בררנית מאופיינת בחוסר נכונות לאכול מזונות לא מוכרים או לנסות מאכלים חדשים, צמצום סוגי המאכלים, או העדפה למזון בטעם או מרקם מסוים. בררנות באכילה עלולה לגרום להתעסקות רבה סביב האוכל, מאבקי כוחות ועלולה להוביל לחסרים תזונתיים.
זיהוי, וטיפול נכון בגיל צעיר חיוניים למניעת השלכות לטווח הרחוק.

אז מה, הוא בררן?
"אכילה בררנית"- הינה תופעה שמטרידה הורים רבים. על פי מחקרים, בין 6% ל- 50% מהילדים נתפשים כבררנים באכילה על ידי הוריהם. 
אכילה בררנית מאופיינת בחוסר נכונות לאכול מזונות לא מוכרים או לנסות מאכלים חדשים, צמצום סוגי המאכלים, או העדפה למזון בטעם או מרקם מסוים. בררנות באכילה עלולה לגרום להתעסקות רבה סביב האוכל, מאבקי כוחות ועלולה להוביל לחסרים תזונתיים.
זיהוי, וטיפול נכון בגיל צעיר חיוניים למניעת השלכות לטווח הרחוק.

תעזרו לי, מה עושים?
כהורים, חשוב לנו מאד שהילד יאכל אוכל בריא, מגוון ומזין, כך אנו רגועים שהוא מקבל את כל המרכיבים התזונתיים החיוניים ויוכל להמשיך להתפתח ולגדול. לכן, מול ילד שאינו אוכל מספיק מקבוצות המזון השונות, אנו עשויים לחוש מצוקה ודאגה. אכילה בררנית עלולה להציף תחושות של "מה לא טוב באוכל שלי...", "למה הוא לא אוכל לי?". בסיטואציות מעין אלו לעיתים קרובות זמן הארוחה מלווה במאבקי כוח רבים וקשיים רגשיים.

כך נהפוך את זמן הארוחה לחוויה:
על מנת שהילד יתגייס לשתף פעולה, להיענות, להיפתח ולגוון במאכלים, הוא צריך שגרה.  סדר יום מאורגן וקבוע, יסייע להתארגן לארוחה, ליהנות מחוויה נעימה ולהיפתח להתנסויות חדשות של טעימת מאכלים מגוונים.

המלצות לשמירה על שגרה וסדר יום:

• הילדים שלנו רגועים יותר בשגרה, רצוי שזמני הארוחות יהיו קבועים.
• משך הארוחה (40-30 דקות).
• שמירה על מרווחים בין הארוחות (כ- 3 שעות), תאפשר לילד לפתח תחושת רעב לקראת הארוחה הבאה.
• ניתן להגיש קינוח בסיום הארוחה, אך רצוי לא בכול יום או בכול ארוחה. נבחר בקינוחים הבריאים יותר, כמו פירות, עוגיות קוואקר ומיצים טבעיים.
  

המלצות להתנהלות הארוחה: ההגה בידיים של הילד!

• הילד יאכל בעת שהוא מוכן, רוצה ופותח את הפה.
• בכל ארוחה נציע 3-2 אפשרויות לבחירת מאכלים, בכדי לאפשר תחושת שיתוף ושליטה, כאשר האפשרויות יכללו מזונות שהוא אוהב ומזונות דומים בטעם/ במרקם/ בצבע.
• במידה והילד לא רוצה לאכול, מומלץ לכבד את הסירוב שלו, משום שייתכן שהוא עדיין לא רעב. מומלץ שלא להציע לו מזונות נוספים, חשוב שהילד יבין שיש כללים וגבולות מוסכמים בהתנהלות הארוחה.
• שתפו את הילד ככול הניתן בהכנות לקראת הארוחה, על פי גילו ויכולותיו, למשל בעזרה בעריכת השולחן.
• מומלץ להקפיד על ארוחה ללא הסחות דעת כמו טלוויזיה, טלפונים ניידים וטאבלטים. כאשר הילד אוכל ללא הסחות, הוא פנוי יותר להתנסויות חדשות וממוקד בארוחה.
  

המלצות לחשיפה:

ארוחה משפחתית
השתתפות בארוחה משפחתית חושפת את הילד למגוון רחב של מאכלים, הארוחה מאפשרת חשיפה לחוויות תחושתיות מגוונות כמו ריח התבשילים, הנאה מצבעיהם המגוונים של מגוון ירקות חתוכים, נגיעה בצלחות ההגשה של האוכל, הסלטים או המטבלים בכדי להעבירן מאחד לשני ועוד.

השתתפות בהכנה

• מעורבות של הילד בהכנת הארוחה, מאפשרת לו להיות שותף פעיל. הוא נחשף למגוון התנסויות כמו: לגעת, לחוש, ויוצר הזדמנויות להעז לטעום. נוכל לקחת אותו לקניות ולבחור יחד מבין המגוון המוצע, לדוגמה: באיזו צורה של פסטה לבחור.
• הילד יכול לעזור בארגון הקניות עם ההגעה הביתה, בהכנת האוכל, שטיפה וקילוף הירקות לתבשילים, הגשת הצלחות המרכזיות לשולחן, פינוי השולחן, פינוי שאריות אוכל ואשפה, העמסת מדיח, שטיפת כלים וכדומה, כמובן בהתאם לגילו ויכולותיו.

הגישה: ארוחה נגישה

• הגישו את האוכל בצורה מעניינת ומושכת. לדוגמא: את הגבינה והירקות ניתן לסדר בצורה של פרצוף על פרוסת לחם/ חביתה.
• שינויים באופן ההגשה. בטטה נוכל להגיש כצ'יפס או פשטידה, רצועות או קוביות, לחם אפשר להגיש כצנימים/טוסט, מפורר בתוך גבינה, או להכין עם הילד "עוגת גבינה" וכדומה.

חשיפה חוזרת
דרושות חשיפות חוזרות למזון חדש. נאפשר לילד לפתח את הטעמים שלו, בקצב שלו. מתחילים ליישם? מומלץ להתחיל בהדרגה, כאשר בכל שלב נבחר המלצה אחת ליישם. לאחר שהתרגלתם לשינוי- נוכל להתקדם ליישום המלצה נוספת.

עדי קופר, מרפאה בעיסוק, סגנית מנהלת שירותי ריפוי בעיסוק
אפרת יעיש, סטודנטית בחוג לריפוי בעיסוק, במסגרת פרויקט גמר של החוג לריפוי בעיסוק, אוניברסיטת חיפה.