המלצות מומחי מרכז שניידר לקראת עונת החורף

מדי חורף מופיעה התפרצות עונתית של תחלואה בשפעת, במקביל לנגיפים נוספים, כשבתוך תקופה קצרה של מספר שבועות, שיעור ניכר מהאוכלוסייה חולה בנגיף עם סיבוכים שונים. מחלת השפעת וסיבוכיה שכיחים יותר בילדים מאשר במבוגרים ופעמים רבות הילדים הם "מבשרי" התחלואה בשפעת

ד"ר אפי בילבסקי, מומחה למחלות זיהומיות ורופא בכיר במחלקת ילדים ג' במרכז שניידר לרפואת ילדים, מדגיש כי חשוב להתחסן נגד מחלת השפעת מדי שנה וממליץ כיצד לנהוג על מנת למנוע ככל האפשר תחלואה חוזרת בילדים בעונת החורף.

חיסון ילדים לשפעת: חיסון לשפעת אינו חלק מחיסוני השגרה הניתנים במדינה, אך משרד הבריאות ממליץ על חיסון כל הילדים, בכל חורף. יעילות החיסון משתנה משנה לשנה, אך גם בשנה שבה היעילות נמוכה (סביב 60% -70%), מי שחוסן לשפעת, יחלה בצורה קלה יותר. לכן, על מנת שהנגיף "לא יכנס" הביתה, חסנו את כל בני המשפחה שמעל גיל חצי שנה. לאור יעילות נמוכה של החיסון החי מוחלש הניתן כתרסיס לאף, השנה ינתן בארץ רק החיסון בזריקה, המכיל נגיפים מומתים. השנה יוחל גם בחיסון תלמידי כיתה ב' במסגרת בית הספר.

חיסוני השגרה: תוכנית חיסוני השגרה במדינת ישראל הינה תוכנית מקיפה. חיסוני השגרה הוכחו מצד אחד כיעילים ביותר במניעת מחלות, ומצד שני כבטוחים ביותר למתחסנים ולכן מומלץ מאד להקפיד על חיסון הילדים בכל חיסוני השגרה. בשנים האחרונות נפוצה תופעה בה מפצלים את חיסוני השגרה, בכדי להקל על תופעות הלוואי שלהם. תופעה זו גורמת לדחיית חיסונים חשובים, שחיוני מאד שיינתנו דווקא בשנת החיים הראשונה. ראוי שהחיסונים יינתנו בזמן הנכון ואך ורק במקרה של מחלה עם חום יש לדחות את החיסון. תסמינים קלים כגון נזלת, שיעול או כאב גרון אינם סיבה מספקת לדחיית חיסון שיגרה.

חזרת ילדים למוסדות החינוך: יש להימנע מלשלוח ילדים חולים למוסדות חינוך. חשוב לזכור כי ילד חולה אחד עלול להדביק מספר ילדים וכך נוצרת שרשרת הדבקה שקשה לעצור. אם כל הורה יקפיד שלא לשלוח את ילדו החולה למסגרות השונות, נביא לכך שיגרמו פחות הידבקויות והילדים יהיו חולים פחות. חשוב לעדכן את הגננת או המורה על בעיות רפואיות של הילד, במידה וישנן כאלה וכן על התרופות שהוא מקבל באופן קבוע.

בדיקה במרפאות ילדים: חדרי ההמתנה של רופאים בכלל ושל רופאי הילדים בפרט, עמוסים בתקופת החורף בילדים חולים ומדבקים. חשוב לדעת כי חלק מהווירוסים הנשימתיים עוברים באוויר וחלקם על ידי מגע, כולל מגע עם משטחים עליהם הווירוסים עלולים להשאר ולהדביק גם אחרי שעות רבות. לפיכך מומלץ להמנע במידת האפשר מהגעה מיותרת למרפאות. סימנים שלפיהם יש לגשת לבדיקת רופא הילדים ללא דיחוי כוללים חום גבוה, מראה חולני, הקאות, שלשולים מרובים ופריחה לא ברורה.

מניעת הידבקות: יש להקפיד על שטיפת ידיים בסבון ומים לאחר החלפת חיתולים, שימוש בשירותים וכמובן לפני מגע עם מזון. למשפחות עם תינוקות קטנים בבית, יש להקפיד לשטוף ידיים לפני מגע עם התינוק וגם להנחות את האחים הגדולים לעשות כך. יש להימנע ממגע ישיר עם התינוק, במידה ואחד מבני המשפחה חולה ולאוור את חללי המגורים.

שימוש מושכל באנטיביוטיקה: יש לזכור כי רוב המחלות בתקופת החורף הינן ויראליות ואנטיביוטיקה לא תעזור בתהליך ההחלמה. יתרה מזאת, מתן אנטיביוטיקה בשנת החיים הראשונה של הילד, הוכח כמגביר סיכון לתחלואה בגיל המבוגר יותר (מחלות מעי דלקתיות, אסתמה ועוד). יחד עם זאת, במידה ורופא הילדים המליץ ורשם טיפול אנטיביוטי, יש צורך להקפיד על מתן הטיפול במלואו.

חיסוני נשים הרות: משרד הבריאות ממליץ על חיסון כל הנשים ההרות בחיסון שפעת, ומטרימסטר שלישי גם חיסון לשעלת. המטרה הינה הגנה על האם ההרה ממחלה, והגנה על העובר שיקבל נוגדנים מאמו בצורה פסיבית (דרך השליה במהלך ההיריון, ובהנקה אחרי הלידה).

הנקה: יתרונות ההנקה במניעת זיהומים לתינוקות הרכים, בשנה הראשונה לחייהם, מוכחים. אם מניקה מעבירה לתינוק באופן פסיבי נוגדנים כנגד מזהמים רבים. חשוב לדעת כי גם הנקה שאינה מלאה, תתרום למניעת
זיהומים במהלך חודשי החורף. לפיכך, מומלץ לדחות הפסקת הנקה, במידת האפשר, לתחילת האביב. 

כניסה לגן בשנת החיים הראשונה: במידת האפשר, מומלץ לדחות את כניסת הילד לגן לתחילת עונת האביב. חשוב לדעת מראש ולהבין שהכנסת תינוק בחורף של שנת חייו הראשונה למסגרת של גן, גוררת אחריה כמעט בהכרח  הידבקות של התינוק במחלות ויראליות וחיידקיות רבות. כניסה מאוחרת יותר לגן, ובעונה חמה יותר, תדחה את אותן מחלות ילדות לתקופה בה הילד גדול יותר ולפיכך יתמודד עם המחלות בצורה טובה יותר.