יום המודעות הבינלאומי למניעת התאבדויות

פרופ' אלן אפטר, מומחה עולמי בנושא דיכאון ואובדנות בילדים ומתבגרים, מנהל את מכון חקר הילד במרכז שניידר מציין: "הסיבוכים שעלולים להתפתח מדיכאון שאינו מטופל בגיל צעיר הם התדרדרות בלימודים ונשירה מבית הספר, שימוש בסמים ואלכוהול, הפרעות אכילה, הפרעות התנהגות וחרדה, בידוד חברתי ואף סכנת אובדנות. ב- 80% מהמקרים אצל הפונים לעזרה חלה הטבה תוך מספר שבועות, אך ללא טיפול מתאים סימני הדיכאון עלולים להימשך ולהחמיר עד כדי סיכון אובדני. טיפול יעיל עשוי למנוע את חזרת הדיכאון".

במרפאה למצבי רוח במרכז שניידר לרפואת ילדים עובדים פסיכיאטרים ופסיכולוגים, המציעים יחד טיפול משולב: פסיכולוגי, סביבתי ותרופתי. שיטת הטיפול קרויה CBT (ראשי התיבות של Cognitve Behavioral Therapy). בשיטה טיפול זו לא נכנסים לסיבות הדיכאון ולא מחפשים תובנה לחיי הנפש העמוקים של הילד, אלא מתייחסים לסימפטום הדיכאון ומקנים לילד כלים להתמודד עם הדיכאון והשלכותיו. ילדים עם דיכאון מטופלים במרכז שניידר במסגרת סדנה פרטנית להתמודדות עם מצבי רוח. הטיפול בסדנה מאפשר טווחי זמן ארוכים יותר בין ההתקפים וזיהוי סימנים מקדימים למניעת ההתקף הבא. במישור ההתנהגותי מעודדים את הילד לחזור בהדרגה לפעילויות שנהג ליהנות מהן לפני המשבר ולחזור לרמת התפקוד הקודמת הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית. מעודדים אותו לעסוק בפעילות ספורטיבית באופן קבוע, כיוון שפעילות זו גורמת להפרשת אופיאדים במוח - המביאים לשיפור מצב הרוח.

 
העבודה עם הילד כוללת לפעמים גם לימוד של מיומנויות שונות - כמו מיומנויות חברתיות וניהול זמן - אשר יאפשרו לו להתמודד בצורה טובה יותר בעתיד במצבים שגורמים לו היום למצוקה. במהלך הסדנה מקבל הילד מטלות לביצוע בבית:  יומני מעקב של אירועים שגרמו למצבי הרוח כולל זיהוי המחשבות והרגשות שהתעוררו במצבים אילו; ניסיון לייצר מחשבות אלטרנטיביות יותר חיוביות ותרגול של מיומנויות שנלמדות בסדנה.

במקביל, וכחלק בלתי נפרד מהמערך הטיפולי, מערבים את ההורים כשותפים עיקריים לטיפול בילד, מספקים להם כלים להתמודדות של כל המשפחה ומדריכים אותם על דרכי מתן התמיכה. כמו כן, מערבים את הסביבה הרחבה יותר של הילד כמו בית הספר, על מנת לסייע ליצירת אווירה תומכת ומותאמת לצרכיו האישיים של כל ילד.