שעלת בילדים - יש חיסון למחלה

שעלת (Pertussis) היא מחלה זיהומית חיידקית מדבקת, הנגרמת על ידי חיידק בשם בורדטלה פרטוסיס (Bordetella Pertussis). החיידק מפריש רעלנים שפוגעים בריריות דרכי הנשימה וגורמים לתסמינים הרבים המאפיינים את המחלה. על פי נתונים שפרסם משרד הבריאות, בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בשיעור התחלואה בשעלת. מגמת העלייה נצפית בכל קבוצות הגיל, אך במיוחד בתינוקות מתחת לגיל שנה ובילדים בני 5 עד 14 שנים.

האם שעלת היא מחלת ילדים?
המחלה יכולה להופיע בכל הגילאים, אך הופכת למסוכנת בעיקר בתינוקות קטנים, שטרם סיימו לקבל את סדרת החיסונים של גיל שנה. המחלה קשה במיוחד בתינוקות עד גיל שנה ובעיקר בקטנים יותר. שיעול קשה במיוחד עלול לגרום לסדרה של סיבוכים נשימתיים ואחרים ובהם דלקות ריאה העלולות להביא לכשל נשימתי, דימומים תוך מוחיים ופרכוסים. 

מהם סימני המחלה?
מרגע ההדבקה בחיידק, חולפים בדרך כלל שבעה עד עשרה ימים עד להופעת התסמינים.

בשלב הראשון מופיעים סימנים של הצטננות קלה כגון נזלת, שיעול קל וחום לא גבוה. ייתכנו שיעול יבש, הרגשה כללית לא טובה וחוסר תיאבון.

החרפה בתסמינים תופיע לאחר כשבוע עד שבועיים: השיעול היבש מתפתח להתקפי שיעול קשים, שנמשכים לפעמים יותר מדקה. התקפים אלה מתאפיינים בשיעול רצוף, אשר מסתיים בקול אופייני בזמן שאיפת האוויר, תופעה הנקראת באנגלית Whooping. בעת התקף שיעול ממושך ייתכנו האדמה ו/או הכחלה בשל הקושי לנשום. נוסף על כך, במהלך התקף שיעול קשה במיוחד ייתכנו גם הפסקות נשימה למספר שניות, וכן הקאות חוזרות בסוף התקפי השיעול. התקפי השיעול  גורמים לקוצר  נשימה, לחוסר תיאבון, לתשישות כללית ולהפרעות בשינה.

האם יש סימנים ייחודיים לשעלת בתינוקות?
בתינוקות קטנים, השיעול יכול להיות מועט, אולם המחלה עלולה לבוא לידי ביטוי בהפסקות  נשימה מסוכנות (אפנאה). במבוגרים, לעומת זאת, המחלה יכולה להתבטא בשיעול ממושך ללא מאפיינים נוספים.

איך מבדילים בין שעלת להצטננות רגילה?
לעתים קשה להבדיל בין השניים. הצטננות רגילה מאופיינת בדרך כלל בנזלת, כאבי גרון וחום לא גבוה. לעתים קרובות מתלווה להצטננות גם שיעול, אבל מדובר בדרך כלל בשיעול קל שחולף לאחר מספר ימים עד כשבוע־שבועיים. שעלת, לעומת זאת, מאופיינת בשיעול הנמשך שבועות, עד 100 ימי מחלה, כפי שתראו בהמשך.

כמה זמן נמשכת המחלה?
התקפי השיעול יכולים להמשך שישה עד עשרה שבועות, אך עלולים להתארך גם מעבר לכך. ההתאוששות משעלת והיעלמות כל התסמינים יכולים להימשך מספר חודשים. בילדים שחוסנו בתוכנית המלאה נגד שעלת, המחלה קצרה יותר מאשר בילדים שחוסנו חלקית.

איך מאבחנים את המחלה?
מעבר לחשד הקליני, ניתן לבצע בדיקת PCR ממשטף אף וזו נחשבת כיום לבדיקה האמינה ביותר. בדיקת דם לנוגדנים לשעלת (סרולוגיה), לא נחשבת כיום לבדיקת מהימנה.

האם שעלת עלולה להיות מסוכנת?
בהחלט. במקרים מסוימים, בעיקר בתינוקות הקטנים עד גיל חצי שנה, ייתכנו סיבוכים העלולים להיות מסוכנים לתינוק: הפסקות נשימה, דלקות ריאה, פרכוסים ודימומים מוחיים. תינוקות רכים וקשישים נמצאים בסיכון ללקות במחלה קשה המצריכה אשפוז.

האם שעלת היא מחלה מדבקת?
כן, המחלה מאוד מדבקת. החיידק נמצא בהפרשות של דרכי הנשימה ומועבר מאדם לאדם בעת שיעול והתעטשות. תינוקות נדבקים מבני המשפחה או ממטפלים אחרים, אשר בדרך כלל לא מודעים להיותם חולים בשעלת. חולים המטופלים באנטיביוטיקה מפסיקים להדביק רק אחרי חמישה ימי טיפול מלאים.

מתי נדרש אשפוז?
כמעט כל תינוק מתחת לגיל שלושה חודשים שחלה בשעלת יאושפז לטיפול בבית חולים. לעתים, גם ילדים גדולים יותר עם התקפים קשים והכחלה יאושפזו לטיפול בבית חולים, כדי להקטין את הסיכון לסיבוכים רציניים.

איזה טיפול יינתן במהלך האשפוז?
שעלת היא מחלה שהגורם לה הוא חיידק, ולכן ניתן לטפל באנטיביוטיקה מתאימה. הטיפול מקצר את משך המחלה ומפסיק את הפרשת החיידק בכיח, ולכן מומלץ לתת אותו בשלבי המחלה הראשונים. בשלבים המאוחרים יותר, הטיפול ניתן כדי  לצמצם את ההדבקה לסביבה. הטיפול ניתן לחולה ולכל לבני המשפחה.

טיפולים נוספים במחלה:

• טיפול בסטרואידים - להפחתת הדלקת בקנה הנשימה, במקרה שהתינוק סובל מהתקפי שיעול חמורים המלווים בהכחלה ובהפסקות נשימה.
• מתן  נוזלים דרך הווריד - במצב של ירידה במשקל וקושי באכילה.
• מתן  חמצן - במצב של ירידה ברמת החמצן בדם והפסקות נשימה.
• שאיבת הפרשות מהאף והפה - במצב של ריבוי הפרשות.

האם יש חיסון נגד שעלת ולמה חשוב להתחסן?
בהחלט, בשנים האחרונות נמצא בשימוש חיסון אל־תאי (אצלולרי) נגד שעלת. חיסון זה מבוסס על טוקסואיד (רעלן) של השעלת ועל חלבונים המצויים על פני החיידק. לחיסון זה יש פחות תופעות לוואי מהחיסון שמכיל חיידקים מומתים. שיעור המחלה בקרב תינוקות שלא חוסנו נגד המחלה או חוסנו באופן חלקי בלבד, גבוה פי שמונה מאשר בקרב תינוקות מחוסנים. ירידה ברמת הנוגדנים לשעלת בקרב מבוגרים, ותופעה של הורים המסרבים לחסן את ילדיהם בשנים הראשונות לחיים, מגדילה את המאגר של הלא מוגנים וגורמת להתפרצות המחלה בעיקר בקרב ילדים.

את מי מחסנים נגד שעלת ומתי?
קבוצות האוכלוסייה המחוסנות נגד שעלת הן:

• תינוקות וילדים בחיסוני השגרה: בגילאי 2, 4, 6 חודשים ושנה, בכיתה ב'  וח'.
• מנת דחף אחת לעשר שנים: עם ההתקדמות בגיל יש ירידה ברמת הנוגדנים, וכתוצאה מכך ישנה עלייה  ניכרת בתחלואה בשעלת במבוגרים.
• נשים הרות לקראת תחילת טרימסטר שלישי: החיסון חיוני להגנה על היולדת ובמיוחד להגנה על הרך  הנולד עד להשלמת סדרת החיסונים. 

את מי לא מחסנים?
ילדים החולים באפילפסיה לא מאוזנת, ילדים עם תופעות לוואי חריגות אחרי החיסון כגון חום מעל 40.5 ו/או בכי מתמשך, אי שקט קיצוני או פרכוס שהופיע תוך שלושה ימים ממתן החיסון –  בכל המקרים הללו יש להתייעץ עם הרופא לפני ביצוע החיסון. במקרים אילו ניתן תרכיב כפול: דיפטריה וטטנוס בלבד (DT).

האם יש תקופות שהשעלת נפוצה יותר?
השעלת נפוצה יותר בעיקר בעונות המעבר ובחורף.

פרופ' אפי בילבסקי הוא מנהל היחידה למחלות זיהומיות במרכז שניידר