המלצות מומחי מרכז שניידר לקיץ בריא ובטוח

מזהמים שונים, וירוסים וחיידקים הגורמים לשלשול, נפוצים מאוד בחודשי הקיץ. החום הכבד גורם לעלייה בכמות החיידקים הנמצאים במזון במסעדות ובדוכנים במקומות בילוי. כתוצאה מכך, ילדים רבים סובלים משלשול, הקאה והתייבשות. תינוקות וילדים קטנים רגישים יותר לשלשולים, הן מבחינת הנטייה להידבק והן מבחינת הסיכון להתייבשות. אחוז המים בגופם של ילדים גבוה במיוחד: 70% ממשקל הגוף בהשוואה ל-50% במבוגר. על מנת למנוע זיהום זה, יש להקפיד על רחיצת ידיים אחרי ביקור בשירותים, אחרי החתלה, לפני ואחרי ארוחה. כמו כן, כדאי להימנע מאכילת מזונות שעמדו בשמש ובחום ומחוץ לקירור לתקופה ממושכת. בנוסף, ברחיצה בבריכה, כדאי לוודא שיש הקפדה על תנאי תברואה נאותים עם חיטוי רציף של מי הבריכה, למניעת הדבקה ממי הבריכה.

עיקר הטיפול הוא במתן נוזלים כדי למנוע התייבשות. במקרים של שלשול חריף, מומלץ להמשיך בתזונה הרגילה של התינוק או הילד, הנקה או פורמולה, ללא צורך בדילול או בשינוי הפורמולה. מומלץ לתת לילד אחת מהתמיסות מקבוצת ה-oral rehydration solution המכילות תמיסת מלחים (כגון: הידרן, מינרלי), ששימוש בה הוכח כמפחית את הצורך בקבלת נוזלים בעירוי לווריד. במקרים של שלשול תכוף (מעל 8 פעמים ביום) או הקאה מרובה, בתינוקות מתחת גיל חודשיים, בילדים עם מחלת רקע משמעותית, חשד לדיזיטריה (חום גבוה, שלשול דמי) או חשד להתייבשות (ישנוניות והיעדר מתן שתן), מומלץ לפנות לרופא ילדים.

  

פגיעות חום

ילדים חשופים יותר ממבוגרים לפגיעות חום. החשיפה לחום משמעותית במיוחד בקיץ הישראלי שטוף השמש, בים או בבריכה ובטיולים בחוץ. פגיעות חום מתרחשות במקרים של יצור חום עודף או חום סביבתי, הגבוהים מיכולת הקירור העצמית של הגוף. מכת חום, הדרגה הקשה ביותר של פגיעות חום, מאופיינת בתחילה בכאב ראש, חולשה, בחילה, הקאה ועליה קלה בחום הגוף. בהמשך חום הגוף עלול לעלות לערכים של מעל 40 מעלות ויופיעו סימנים נוספים של ישנוניות, נשימות מהירות ושטוחות ואף פרכוסים. כדי למנוע פגיעות חום, כדאי להקפיד בקיץ על שתייה מרובה. יש להימנע מפעילות מאומצת, בעיקר בשעות בהן עומס החום הוא משמעותי, להקפיד על חבישת כובע והלבשה בבגדים קלים. כמובן, אין להשאיר ילדים במכונית סגורה, גם לא לזמן קצר. בכל אחד מהשלבים של מכת חום, יש לקרוא לעזרה רפואית במהירות ובמקביל לפעול לקירור הגוף (לפשוט בגדים, להעביר את הילד למקום מוצל וממוזג, לשפוך מים קרים על הגוף). יש להקפיד על שתייה מרובה במידה והילד עירני ומסוגל לשתות.

שכחת ילדים ברכב

כיוון שחום קיצוני משפיע על תינוקות ופעוטות במהירות רבה יותר ובצורה חמורה יותר מאשר על מבוגרים, מומלץ להיעזר באמצעים טכנולוגיים למניעת שכחת ילדים ברכב. הטמפרטורה ברכב ששוהה בשמש בחום של 35 מעלות מגיעה ליותר מ-50 מעלות לאחר 20 דקות, וליותר מ-65 מעלות לאחר 40 דקות. 
   

חשיפה לשמש

מעבר לאפשרות של פגיעת חום, חשיפה ממושכת לשמש אינה בריאה לעור הילד, משום שכוויית שמש בגיל הילדות מעלה את הסיכון ללקות בסרטן עור בגיל מבוגר. על כן כדאי להימנע משהייה ממושכת בשמש, במיוחד בשעות הצהריים, שעות בהן עוצמת הקרינה מרבית. במקרים בהם שוהים ארוכות בשמש, בכדי להגן על עורם העדין של הילדים, מומלץ למרוח את הילדים לעתים תכופות (מדי שעתיים ולחדש המריחה לאחר מגע עם מים) במסנן קרינה עם מקדם הגנה SPF) Sun Protection Factor) גבוה מעל 30 ולהקפיד על חבישת כובע. 
 

עקיצות יתוש

בקיץ הילדים שוהים זמן רב יותר בחוץ, לבושים בבגדים קלים וחשופים לעקיצות. למרות שעקיצת יתוש אינה גורמת נזק משמעותי, היא יכולה לגרום לאי נוחות או לזיהום חיידקי מישני. כדי למנוע עקיצות יתוש, ניתן להיעזר ברשתות לחלונות ולמרוח תכשירים דוחי יתושים המכילים חומר פעיל מסוג DEET או פיקרדין (אין למרוח לתינוקות מתחת לגיל חודשיים). הטיפול בעקיצת יתוש כולל קירור האזור ומריחת חומר מרגיע כמו אלוורה, או תרופה מקבוצת אנטי-היסטמין כמו פניסטיל, כדי להפחית את אי הנוחות ואת הגרד שעלול לגרום לפציעה של העור ולזיהום חיידקי משני.

קדחת הכתמים

מחלה הנגרמת על-ידי ריקציה (סוג של חיידק) ומועברת לאדם בעקיצת קרציות. קדחת הכתמים הים-תיכונית (Mediterranean spotted fever - MSF) מופיעה בעיקר בחודשי הקיץ, כאשר גם הקרציות וגם בני האדם פעילים בטבע. המחלה מתאפיינת בחום, כאב ראש ופריחה. תסמינים נוספים הם כאבי שרירים, הקאה ושלשול. ללא טיפול, מחלה זו עלולה להיות קטלנית ועל כן בחשד למחלה זו יש לפנות לרופא.  
 

הכשת נחש

אמנם נחשים נמצאים כל השנה, אך הם פעילים יותר מהאביב עד הסתיו, כאשר בתחילת הקיץ ישנה התעוררות ועליה בפעילותם, עם נטייה של הנחשים לצאת ממקום המסתור בשעות הערב המוקדמות. בישראל מדווחות כ-300 הכשות נחש בשנה, כאשר הרוב המוחלט, הן על ידי נחש הצפע המצוי.

כדי להימנע ממגע עם נחש, מומלץ לילדים לא לנבור בפסולת בניין, בערימות זבל/גזם, במחסנים או בין שיחים. במקרה של היתקלות עם נחש, חשוב להתייחס לכל נחש כאל נחש ארסי. יש להתרחק לאחור ברוגע ולהימנע מניסיון ללכוד את הנחש.

במידה וארעה הכשת נחש, מופיע סימן של שתי שיניים במרחק של כסנטימטר, מוקף נפיחות ואודם, ולעתים דימום, אשר מתפשטים במעלה הגפה, מלווים בכאב ניכר ולעתים, גם בנימול. מעבר לממצאים מקומיים, עשויים להיות תסמינים סיסטמיים (כלליים) של חיוורון או הזעה, תחושת עלפון ושינויים בדופק. ייתכנו תסמיני הרעלה נוספים כמו כאבי בטן או הקאות. נפיחות של השפתיים ונימול סביב השפתיים מעידים על תגובה אלרגית ומחייבים טיפול דחוף. בילדים צעירים מגיל 5 שנים, בשל משקלם הנמוך יחסית לכמות הארס של הנחש, הסיכון להתפתחות הרעלה קשה גבוה יותר מאשר במבוגרים.

מיד לאחר ההכשה יש לקרוא לעזרה, בין אם למד"א או לגורם אחר. במקביל לקריאה לעזרה, יש להקטין מאמץ, בכדי למנוע עליה בזרימת הדם שתגרום להתפשטות ארס הנחש. לכן ההמלצה לא לצעוד ברגל או לאמץ את הגפה שהוכשה. אין לקשור חוסמי עורקים, אין למצוץ את הארס, אין לחמם או לקרר את האזור. במידה וההכשה התרחשה במקום מרוחק, יש לחבוש את האזור עם תחבושת אלסטית (כמו בנקע), מ-10 ס"מ מתחת ועד 10 ס"מ מעל אזור ההכשה. גם במקרה זה, יש לנסות להזעיק עזרה אל מקום ההכשה ולא לפנות עצמאית לעזרה. במידת האפשר, יש לתאר לצוות הרפואי את מראה הנחש. 

 
צריבת מדוזות

בזמן בילוי בחוף הים בקיץ, עלולים הילדים להיפגע מצריבת מדוזה. צריבה זו מלווה בכאב, תחושת גרד, שלפוחיות ולעתים אף אובדן תחושה באיזור שנפגע. במקרה של צריבה, יש לשטוף את המקום עם מי ים או חומץ (ניתן לפנות אל המציל בחוף) ולא עם מים מתוקים. ניתן להקל על הכאב באמצעות קרח ומשככי כאבים. 

 

סכנת טביעה

בכדי למנוע טביעה, יש להקפיד על השגחה צמודה על ילדים צעירים ולהקפיד על שימוש במצופים גם בגילאים גדולים יותר, במידה והילדים אינם מיומנים בשחייה. חשוב מאד להקפיד על נוכחות מבוגר ולשמור על קשר עין עם הילד, בכל גיל. תינוקות ופעוטות מתחת לגיל 4 שנים,  נמצאים בסיכון גבוה לטביעה, מכיוון שאצל ילדים צעירים מרכז הכובד נמצא בחלק העליון של הגוף, ולכן כאשר הם נופלים למים הראש נופל קדימה. מסיבה זו, גם מים רדודים מהווים עבורם סכנה. בנוסף, המודעות שלהם לסכנה והיכולת שלהם להתמודד עמה הינן נמוכות. אבל לא רק ילדים צעירים, גם בני נוער בסיכון גבוה לסכנת טביעה בשל הערכת-יתר של יכולות השחייה שלהם, היעדר הערכה נכונה של סיכונים ונטייה להתנהגות מסוכנת ואימפולסיבית. לכן, אין לשחות בים או בבריכה ללא נוכחות מציל. 

דלקת אוזן חיצונית

בקיץ אנחנו מרבים לבלות בבריכה. כאשר נכנסים מים לתעלת האוזן החיצונית, עלולה להתפתח דלקת אוזן חיצונית. דלקת זו גורמת לרגישות רבה באוזן, בעיקר בלחיצה על האזור הקידמי בתנוך האוזן (הטראגוס). בנוסף לבריכות ולחשיפה למים, דלקת אוזן חיצונית עלולה להיגרם במהלך כל השנה מניקוי יתר של תעלת האוזן על ידי צמרוני אוזניים ולכן מומלץ להימנע מפעולה זו. הטיפול המומלץ הינו טיפות מקומיות לאוזן המכילות לרוב אנטיביוטיקה וסטרואידים, אשר בדרך כלל יביאו לשיפור מהיר. במקרים חוזרים,  מומלץ להימנע מכניסת נוזלים לאוזן על ידי שימוש באטמי אוזניים בעת השהייה בבריכה.