תוכן העמוד
דלג על תוכן העמודמיפוי כדוריות דם אדומות מסומנות בילדים
מיפוי כדוריות דם אדומות מסומנות הוא בדיקת הדמיה ברפואה גרעינית המשמשת לשתי מטרות שונות. בדיקה זו מאפשרת לזהות גידולים שפירים של כלי דם קטנים הנקראים המנגיומות. המנגיומות יכולות להופיע באברים שונים בגוף ולעתים קרובות אינן מחייבות טיפול. עם זאת חשוב לאבחן אותן ובדרך זו לשלול כי מדובר בתהליכים גידוליים אחרים.
מיפוי כדוריות אדומות מסומנות משמש גם כאמצעי לזיהוי מקור של דימום במערכת העיכול. דימום כזה יכול להופיע במבוגרים ובילדים ועשוי להתבטא ביציאת דם בצואה או בצביעת הצואה בצבע שחור. דימום מדרכי העיכול העליונות יכול להתאפיין בהקאה מעורבת בדם והוא יכול לנבוע מסיבות שונות. המשמעות הרפואית של הדימום תלויה בתדירות הדימומים ובכמות הדם ההולכת לאיבוד בכל אירוע ואירוע. דימומים קשים או דימומים קלים חוזרים גורמים לאנמיה הדורשת טיפול.
מיפוי באמצעות כדוריות אדומות מסומנות יכול לאתר מקור של דימום במערכת העיכול (למשל, דימום מהמעי הגס או דימום מהמעי הדק) מידע זה חיוני לביצוע פעולות טיפוליות להפסקת הדימום כמו עצירתו בצינתור או בניתוח. הבדיקה מתאפיינת ברגישות גבוהה ומאפשרת זיהוי דימומים קטנים ואיטיים.
מהם עקרונות הפעולה של הבדיקה?
חומרים המסומנים באמצעות איזוטופים רדיואקטיביים מתרכזים באופן סלקטיבי באיברים, מערכות או רקמות בגוף. ניתן לזהות את מיקומם של חומרים אילו בגוף באמצעות מצלמה גרעינית הנקראת Gamma camera. מצלמה זו קולטת את הקרינה המזערית הנפלטת מהגוף ומתרגמת אותה באמצעים אלקטרוניים מתוחכמים לתמונה על מסך מחשב.
האופן שבו חומרים אילו נקלטים בגוף מלמד על תפקודו הפיזיולוגי והביוכימי של האיבר, המערכת או הרקמה. מידע זה מאפשר לאבחן מחלות בשלבים מוקדמים מאוד. סטיה מהפיזור הנורמלי של החומר בגוף יכולה להצביע על מחלה ועוזרת לכוון אמצעים דיאגנוסטים אחרים לברור הממצאים.
האם חומרים רדיואקטיביים המשמשים במיפוי כדוריות דם אדומות מסומנות מסוכנים לבריאות הילד?
הרדיואקטיביות המצויה בחומרים המוזרקים היא מזערית ואינה מסוכנת.
האם נדרשת הכנה מקודמת לבדיקה?
לא נדרשת כל הכנה מוקדמת למיפוי כדוריות אדומות מסומנות.
האם הבדיקה כרוכה בתופעות לוואי?
כל חומר או מזון המוחדר לגוף עלול לגרום לתופעות לואי. תופעות לוואי מהזרקה של חומרים ברפואה גרעינית, ובכלל זה ממיפוי כדוריות אדומות מסומנות, נדירות מאוד.
אפשר להיות עם הילד במהלך הבדיקה?
מצלמת הגמא אינה מקרינה את הנבדק, אלא קולטת את הקרינה שנפלטת מהגוף. זו הסיבה שניתן לשהות עם הילד במהלך הבדיקה. הקרינה הנפלטת מגוף הנבדק היא מזערית ודועכת במהירות. היא אינה מסוכנת לאנשים הנמצאים בקרבת הנבדק. לנשים בהריון המלוות את הילד/ה הנבדק/ת כדאי להימנע ממגע צמוד וממושך עם הנבדק/ת (החזקה ממושכת על הידיים) ביממה שלאחר הזרקת החומר.
מה הילד יכול לעשות בזמן הבדיקה?
בזמן הבדיקה הילד שוכב על גבו והוא יכול ליהנות מתקרת וידאו מיוחדת - שהותקנה במיוחד בעבור ילדים - כדי להרגיע אותם, ולהסיט את תשומת ליבם מהבדיקה ולהקטין בכך את התזוזות הלא רצויות בזמן הצילומים.
אילו הכנות יש לעשות לקראת המיפוי?
מיפוי כדוריות דם אדומות מסומנות אינו דורש הכנה רפואית. חלק מהבדיקות ממושכות ולכן כדאי להביא מהבית ספר, צעצוע, משחק או קלטת כדי להרגיע את הילד ולהפיג את השעמום.
מהו החומר המוזרק לגופו של הילד בזמן הבדיקה?
החומר המוזרק הוא כדוריות דם אדומות של הנבדק עצמו אשר סומנו במעבדה באיזוטופ טכנציום 99m.
למה מסמנים את הכדוריות באיזוטופ?
הכדוריות האדומות המסומנות פולטות קרינה בכמות זעירה מהאיזוטופ הקשור אליהן. מצלמות הגמא מצלמות את הגוף ומייצרות תמונות המראות היכן נמצאות הכדוריות המסומנות. הכדוריות המסומנות המוזרקות חזרה לדם מתערבבות בזרם הדם, ולכן ניתן לראות במיפוי את מאגרי הדם הגדולים הנמצאים בגוף (בכלי הדם הגדולים, בלב, בטחול ובכבד). אם קיים מאגר דם חריג (כפי שקורה במקרים של המנגיומות), ניתן להדגים אותו במיפוי בשל הצטברות הכדוריות האדומות המסומנות בתוכו. במקרים של דימום בדרכי העיכול מודגם ריכוז חריג של כדוריות מסומנות בצינור העיכול. מספר הכדוריות המסומנות קטן מאוד ביחס למספר הכולל של כדוריות דם אדומות במערכת הדם. בנוסף לכך, הקרינה הרדיואקטיבית הנפלטת מהכדוריות המסומנות דועכת במהירות ואינה פוגמת בתפקוד שלהן.
איך הבדיקה מתבצעת?
כדי לסמן את הכדוריות האדומות, נוטלים מהילד כמות קטנה (כ־2 סמ"ק) ומסמנים את הדם שנלקח עם האיזוטופ טכנציום 99m במעבדה במכון לרפואה גרעינית. בסיום התהליך, הנמשך כ־30 דקות, מזריקים את הדם המסומן דרך עירוי חזרה לילד הנבדק.
במקרים בהם מטרת הבדיקה היא לאבחן המנגיומה, הילד עובר סדרה של צילומים מוקדמים, מיד לאחר הזרקת החומר במשך כ־10 דקות. כשעתיים אחר כך מבוצעת סדרה של צילומים מאוחרים, הכוללת צילומים של הגוף מכיוונים שונים וכן צילומי SPECT מהם ניתן לקבל תמונה תלת מימדית של הגוף. סדרת צילומים זו נמשכת כ־45 דקות.
במקרים בהם מטרת המיפוי היא לאתר מקור של דימום במערכת העיכול, מתבצעת סידרה של צילומים דינמיים המתחילה מיד עם הזרקת החומר ונמשכת 60 דקות. אם לא הודגם מקור הדימום בצילומים אילו, מתבצעת סדרה נוספת של צילומים מספר שעות מאוחר יותר.
איך מזריקים את החומר?
החומר מוזרק לוריד דרך עירוי שהוכן מראש. כשמתקינים את העירוי חשים דקירה קלה ביד, בדומה לדקירה שחשים בבדיקת דם רגילה.
כמה זמן נמשכת הבדיקה?
זמן הצילומים משתנה בהתאם לשאלה הרפואית ולממצאים במיפוי, ובסך הכל צפוי הילד להיות במרכז שניידר בין שלוש לשש שעות.
מה ההבדל בין מיפוי כדוריות אדומות בילדים לבין מיפוי במבוגרים?
עקרונות הבדיקה וציוד הצילום זהים בעבור ילדים ומבוגרים. עם זאת, ביצוע הבדיקה בילדים מורכב יותר מאשר במבוגרים, עקב החרדה של הילדים מבדיקות רפואיות, ועקב קשיים בהבנה ובשיתוף פעולה בשל גילם הצעיר. תזוזה לא רצויה בזמן הצילומים פוגמת באיכותם ועלולה לגרום לקשיים בפענוח הממצאים שבמיפוי. הצוות במכון לרפואה גרעינית במרכז שניידר רכש מיומנות גבוהה במיפויים בילדים הן בהיבטים הטכניים של הבדיקה והן בפענוח שלה. חדרי הצילום הותאמו לילדים וצוידו בתקרות וידאו המסיחות את דעתם של הילדים, מפיגות את החרדה , משפרות את שיתוף הפעולה ותורמות להפחתת תנועות לא רצויות בזמן המיפוי. צוות הטכנאים מיומן בעבודה עם ילדים והורים ויודע לבצע את ההתאמות הנדרשות בהתאם לשיתוף הפעולה של הילד. הודות לכך, כמעט כל הבדיקות במכון (ובכלל זה מיפוי עם כדוריות אדומות מסומנות ) מבוצעות ללא צורך בהרדמה, ובסטנדרטים המקצועיים הגבוהים ביותר. פענוח הממצאים במיפוי נעשה על ידי רופא מומחה ברפואת ילדים וברפואה גרעינית בעל ידע ונסיון בבדיקות ילדים.
ד"ר צבי בר־סבר הוא מנהל המכון לרפואה גרעינית במרכז שניידר
כתבות נוספות
- מהי דלקת גרון, מה ההבדל בין דלקת גרון ויראלית לדלקת גרון חיידקית ואיך נטפל בהן?, 25.02.2024
- בדיקת אולטראסאונד מפרק ירך לילודים, 18.05.2021
- בדיקת CT: טומוגרפיה ממוחשבת, 26.04.2021
- בדיקת אולטרסאונד: תמונות באמצעות גלי קול, 26.04.2021
- דף מידע על בדיקת שיקוף, 26.04.2021
- MRI בילדים: בדיקה בשדה מגנטי, 26.04.2021
- ברונכוסקופיה בילדים – צילום בדרכי הנשימה, 21.07.2014
- ציסטוגרפיה רטרוגרדית – הדגמה של כיס השתן, 10.07.2014
- מיפוי מוח בילדים, 09.07.2014
- מיפוי כליות בילדים: בדיקת תפקוד ואיתור חסימות, 19.06.2014