תוכן העמוד
דלג על תוכן העמודגידולים במוח: הסרטן השני בשכיחותו בילדים
גידול ממאיר במוח הוא הסרטן השני בשכיחותו בילדים לאחר סרטן הדם. סרטן המוח נמנה עם קבוצת מחלות ממאירות, שמתאפיינות בהתרבות לא תקינה של תאים. לתאים הסרטניים צורה שונה מהתאים הבריאים ברקמה, תפקודם אינו תקין והם יכולים להתפשט לאברים ואזורים שונים בגוף. גידול ממאיר גדל במהירות, פולש לאזורים נוספים בסביבתו הקרובה, או שולח גרורות לאזורים רחוקים יותר. בגידולי מוח הגרורות יהיו בעיקר לאזורים אחרים במוח או בעמוד שדרה אך נדיר שהמחלה מתפשטת מחוץ למערכת העצבים המרכזית. גידול ראשוני במוח מופיע לראשונה ברקמת המוח, בעוד שגידול משני במוח הינו גרורה שהמקור הראשוני שלה הוא גידול ממאיר במקום אחר בגוף. סוג זה מאוד נדיר בילדים אך הרבה יותר שכיח במבוגרים.
האם מדובר במחלה נפוצה?
על פי נתונים של ארגוני הבריאות בארצות הברית, מדי שנה יחלו בסרטן המוח שלושה מתוך 100 אלף ילדים.
איך בנוי המוח שלנו ומהם חלקיו העיקריים?
מערכת העצבים המרכזית כוללת את המוח ואת חוט השדרה המחובר אליו, ושבאמצעותו המוח מקושר לכל איברי הגוף. המוח מורכב משלושה חלקים עיקריים:
המוח הגדול (Cerebrum) - תופס את מרבית נפח הגולגולת, מתרגם מידע שמתקבל מהחושים ואחראי לביצוע הפעולות הרצוניות של הגוף. החלק הבולט ביותר במוח הגדול הוא קליפת המוח, שמכסה את השכבה החיצונית שלו ושולטת על הפעלתם של השרירים הרצוניים. קליפת המוח נחלקת לארבע אונות: האונה המצחית, האונה העורפית, האונה הקודקודית והאונה הרקתית.
גזע המוח (Truncus encephali) - נמצא בחלק התחתון של המוח ומקושר לחוט השדרה. שולט על תפקודים בסיסיים של הגוף, כמו נשימה ועוררות. דרכו עוברות פקודות מוטוריות מהמוח לחוט השדרה. אחראי על תהליכים פיזיולוגיים חיוניים ובהם: פעולות הלב והנשימה, ויסות טמפרטורת הגוף, ויסות הדופק ולחץ הדם, שליטה על מנגנוני ערנות ושינה, יצירת חלק מן הרפלקסים, תנועת העיניים והאישונים ותפוקת השתן. עוברות דרכו מסילות עצביות חשובות, המשמשות את המערכת המוטורית ומערכת המגע. ממנו יוצאים גם רוב העצבים שמקשרים את המוח לשרירים ולקולטני חישה באזור הראש.
המוח הקטן (Cerebellum) - ממוקם בחלק האחורי של הראש ואחראי על שווי המשקל של הגוף ועל הקואורדינציה והתאום בין סוגי התנועות השונות בגוף. קשור לתהליכים שפתיים ורגשיים, אך דרך השפעתו על תהליכי חשיבה אלו עדיין לא ברורה.
מהם התסמינים לגידולים בגזע המוח?
גידולים גזע המוח עלולים לגרום להקאות פתאומיות לרוב בזמן קימה משינה. ייתכנו גם הפרעות בהליכה, שיתוק מחצית הגוף או הפנים, הפרעות בבליעה, דיבור מאנפף, פזילה, עייפות והפרעות בשמיעה.
מהם התסמינים לגידולים במוח הקטן?
גידולים במוח הקטן גורמים להטיה של הראש לצד, להקאות, לחוסר יציבות בהליכה, ריצוד של העיניים, קשיי קואורדינציה של הגוף ודיבור לא ברור.
מהם התסמינים לגידולים סרטניים במוח הגדול?
התסמינים לגידולים הסרטניים הם בהתאם למיקום הגידול באחת מארבע האונות:
-
האונה המצחית (Frontal, פרונטל) - אחראית על קשב, שליטה על התנהגות, על תהליכי חשיבה, על פתרון בעיות, על יצירתיות, על שיפוט נכון, על התנהגות מרוסנת, על תנועות מתואמות, כולל תנועות עיניים ועל ריח. גידולים באונה המצחית יכולים לגרום לשיתוק של פלג גוף, לשיפוט לקוי ואף להביא לשינויי אישיות או לשינויים מנטאליים, להפרעות הליכה ולהפרעות תקשורת. אזור הגידול עלול להפוך למוקד לפעילות חשמלית לא תקינה ולגרום לפרכוסים.
-
האונה העורפית (אוקסיפיטלית, Occipital) - אחראית על תפקודי ראייה, הבנת משמעותם של הדברים הנראים והבנת מילים כתובות. גידולים באונה העורפית גורמים לפגיעה בתפקודי הראייה. ייתכנו גם פרכוסים, שאליהם מתלוות לעיתים קרובות גם איבוד ראייה או ראייה מעוותת בעת ההתקף.
-
האונה האמצעית (פריאטלית, Parietal) - אחראית על חלק מתפקודי השפה והקריאה ועל חלק מתפקודי הראייה, על היכולת לזהות דברים דרך מישוש ועל פענוח גירויים תחושתיים. כאן מתבצעת התובנה של כאב, של תחושות טמפרטורה, מגע, לחץ, גודל וצורה וכן של המודעות לחלקי הגוף. האונה האמצעית אחראית גם על תפקידי שמיעה וזיכרון. גידול בחלק זה של המוח עלול לגרום לפרכוסים. ייתכנו גם פגיעות בדיבור ובכתיבה, הפרעות תחושה ופגיעה בתחושת מרחב.
-
האונה הרקתית (טמפורלית, Temporal) - משתתפת בתהליכי זיכרון שמיעתיים וראייתיים, בכושר המוזיקלי, בחלק מתפקודי השפה, הדיבור וההתנהגות, בהבנת קולות ומילים מדוברות, ברגשות ובזיכרון. כן עוברים בה מסיבי הראייה מהעין אל האונה העורפית. גידול באונה הטמפורלית עלול לרוב לגרום לפרכוסים המערבים חלק מהגוף ולא את כולו. לפרכוסים אילו נלווים שינוי במצב ההכרה ולעיתים בזמן ההתקף הם מאופיינים בפעולות אוטומטיות: הליכה אוטומטית או ביצוע כל פעולה אחרת באופן מתמשך, אוטומטי ולא רצוני.
האם גידולי מוח בילדים מופיעים כבר בילדות המוקדמת?
מרבית הילדים הלוקים בגידולים ממאירים במוח ובחוט השדרה הם בבני פחות מ־10 שנים. בגילאים הצעירים מצויים מרבית הגידולים בגומה האחורית של המוח (Posterior fossa) ובקו האמצע של המוח. כתוצאה מכך, הגידול גורם לחסימה במערכת הניקוז של חדרי המוח ומופיעים תסמינים שמאפיינים לחץ תוך־גולגולתי מוגבר. בגיל ההתבגרות עולה שכיחותם של הגידולים הסופרטנטוריליים (Supratentorial) בדומה למבוגרים, המאופיינים בהופעת סימנים מוקדיים בהתאם למיקומו של הגידול במוח.
מהם הגידולים הנפוצים ביותר בילדים?
גידול המוח הנפוץ ביותר בילדים קרוי מדולובלסטומה (Medulloblastoma), ושיעורו מכלל גידולי המוח בילדים הינו 20 אחוזים. יותר ממחצית מגידולי המוח בילדים ממוקמים בגומה האחורית שמכילה את המוח הקטן ואת גזע המוח. הגידולים השכיחים באזור זה הם אסטרוציטומה, מדולובלסטומה, אפנדימומה רבדיוד וגליומה של גזע המוח.
הגידולים השכיחים ביותר במוח הגדול הם: (אסטרוציטומה Astrocytoma) בדרגות ממאירות שונות, קרניופרינגיומה (Craniopharyngioma), גליומה (Glioma) של עצב הראייה וההיפותלמוס, גידולים שמקורם בתאי נבט, גידולים של בלוטת האיצטרובל וקרצינומה (Carcinoma) של הרקמה שמייצרת את נוזל השדרה.
מהי הסיבה להופעת גידול במוח?
ברוב המקרים אנחנו לא יודעים מה הסיבה להופעת גידול במוח בילדים. עד היום לא נמצא קשר ישיר בין גידולי מוח בילדים לקרינה ממכשירים סלולאריים.
מהם הסימפטומים האפשריים לגידול במוח בילדים?
התסמינים לגידול במוח בילדים אינם ייחודים והם עשויים להעלות חשד גם לבעיות רפואיות אחרות. הסימפטומים האפשריים הם:
כאבי ראש
הקאות
ירידה פתאומית בלימודים
עצבנות יתר
שינויים באופן הדיבור
ירידה בתיאבון
נטייה הצדה של הצוואר (טורטיקוליס)
שיתוק מחצית הפנים
סחרחורות
בעיות קואורדינציה שלא היו קודם
ירידה בכושר הראייה
פרכוסים
איך מבדילים בין כאב ראש רגיל לכאב ראש שמעלה חשד לגידול?
כאבי ראש שנובעים מגידול במוח הם בדרך כלל קשים יותר בבוקר והולכים ופוחתים במהלך היום. במקרים מסוימים הכאבים אף עלולים להופיע בלילה ולהעיר את הילד משנתו. בד בבד חשוב לזכור כי ברוב מוחלט מהמקרים כאבי ראש בילדים מופיעים בשל סיבות אחרות וגידול במוח מתגלה רק במיעוט זעיר מהילדים שסובל מכאב ראש. כאב ראש שנובע מגידול מוח כמעט תמיד לא יהיה המאפיין היחיד ויהיו עוד סיפטומים כגון הקאות או חולשת צד.
מהם פרכוסים?
פרכוס הוא הרפיה והתכווצות בלתי רצוניות של שרירים בגוף כתוצאה מפעילות חשמלית לא תקינה במוח. גידול במוח עלול לגרום להפרעה בפעילות החשמלית התקינה של המוח, לפרצים של זרמים חשמליים לא תקינים שמתבטאים בפרכוסים. עם זאת, לא מדובר בתסמין בלעדי לגידול במוח ופרכוסים עלולים להיגרם מסיבות נוספות ובהן גם אפילפסיה, או כתופעת לוואי לתרופות.
איך מאבחנים גידול במוח?
אבחון של גידול במוח מתבצע בעזרת בדיקת הדמיה של המוח. פעמים רבות הבדיקה הראשונית שתבוצע היא הטומוגרפיה הממוחשבת - CT. עם זאת, בדיקת CT לבדה בדרך כלל אינה מספיקה וכאשר עולה לראשונה האפשרות של גידול מוח, נדרשת בדיקת MRI של המוח. לעתים רחוקות יש צורך בבדיקות נוספות: מיפוי מוח או צינתור של כלי הדם המוחיים, דגימה של נוזל השדרה בניקור מותני ונטילת דגימה (ביופסיה) מהגידול.
האם גידול סרטני יכול לגרום להידרוצפלוס?
גידול סרטני עלול לגרום לחסימה הפוגעת בכושר הניקוז התקין של נוזל המוח. כתוצאה מכך נוצר עודף נוזלים בחדרי המוח, הקרוי הידרוצפלוס. וכך, בנוסף לגידול שלוחץ על רקמות המוח, גם עודף הנוזלים מגדיל את הלחץ הפנימי בגולגולת וגורם להפרעות קשות בתפקוד המוח. בחלק מהמקרים, רקמת מוח עלולה להידחק אל תוך עמוד השדרה (הרניאציה) מבלי שתקבל אספקת דם. מצב כזה יביא לנמק מוחי ולכן הילד יצטרך לעבור ניתוח חירום.
אילו גידולים עלולים להופיע בחוט השדרה?
כמעט כל הגידולים שעלולים להופיע במוח, עלולים להופיע גם בחוט השדרה, הן כגידולים ראשוניים והן כגרורת של גידולים במקומות אחרים. גידולים בחוט השדרה יכולים להיות מתוך חוט השדרה או לצמוח מחוץ לחוט השדרה.
איך מטפלים בילדים עם גידול במוח?
אפשרויות הטיפול בגידולי מוח בילדים תלויות בסוג הגידול, במיקומו ובגיל הילד. באופן כללי ניתן לומר כי ברוב הגידולים במוח הצעד הראשון יהיה ניתוח – רוב הזמן בתקווה לכריתה מלאה אך לפעמים רק ביופסיה ללקיחת דגימה לאפיין את הגידול. יש שלוש אפשרויות לטיפול במחלה: כימותרפיה, הקרנות וניתוח להסרת הגידול או חלק ממנו. לעתים קרובות יינתן טיפול משולב: טיפול בקרינה ואחר כך טיפול כימי, ניתוח ואחר כך טיפול בקרינה וכדומה. פעוטות וילדים שטרם מלאו להם שלוש שנים, לא יטופלו בהקרנות בשל הנזק העלול להיגרם לרקמת המוח המתפתחת בגיל הרך.
מהו שיעור ההחלמה מסרטן המוח?
כ־70 אחוזים מהילדים שסובלים מגידול ממאיר במוח יחלימו מהמחלה. עם זאת, אחוז ההישרדות תלוי בגורמים שונים ובהם: היכולת להסיר את הגידול בניתוח, גיל הילד ודרגת הממאירות וההתפשטות בעת האבחנה.
פרופ' יצחק יניב, לשעבר מנהל המערך ההמטולוגי־אונקולוגי במרכז שניידר
כתבות נוספות
- הנחיות לשעת חירום - המערך לאונקולוגיה והמטולוגיה, 18.10.2023
- דף מידע תרופתי: וינורלבין - (VINORELBINE (NAVELBINE, 13.10.2020
- דף מידע תרופתי: מבטרה - (Mabthera (RITUXIMAB, 13.10.2020
- דף מידע תרופתי: אירינוטקאן - IRINOTECAN (CAMPTOSAR), 13.10.2020
- דף מידע תרופתי: טופוטקאן - TOPOTECAN, 13.10.2020
- דף מידע תרופתי: קרבופלאטין - (CARBOPLATIN (PARAPLATIN, 13.10.2020
- דף מידע תרופתי: וינקריסטין, VINCRISTINE, 24.09.2020
- דף מידע תרופתי: פג-אספרגינז, PEG- ASPARGINASE, 24.09.2020
- דף מידע תרופתי: מיטוזסנטרון, MITOXANTRONE, 24.09.2020
- דף מידע תרופתי: מטוטרקסט, METHOTREXATE, 24.09.2020