זכויות הילד המאושפז

חוק זכויות החולה אושר בכנסת ב־1 במאי 1996. החוק בא להסדיר את מערכת היחסים בין האנשים הנזקקים לטיפול רפואי לבין הרופאים ושאר אנשי הצוות הרפואי. החוק מעגן נורמות וכללי התנהגות הקשורים בזכויות החולה, בצורה המחייבת את כל העוסקים ברפואה.

לטיפול הרפואי שותפים הצוות הרפואי והחולה. התפיסה העומדת בבסיס חוק זכויות החולה היא שהחולה הוא אדם נבון המסוגל, בדרך כלל, לעמוד על זכותו לקבלת טיפול רפואי הולם. כפי שנאמר בהצהרה המופיעה בפיסקה הראשונה של החוק: ''חוק זה מטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו.''
 
הזכות לקבלת לטיפול רפואי
הזכות לקבלת טיפול רפואי נתונה לכל נזקק. אין המוסד הרפואי או המטפל רשאים להפלות בין המבקשים טיפול רפואי מטעמי דת, גזע, מין, לאום, וארץ מוצא. הטיפול הרפואי יינתן בהתאם לתנאים ולהסדרים הנהוגים במערכת הבריאות בישראל.
במצב חירום רפואי יקבל הנזקק טיפול רפואי דחוף ללא כל תנאי.

טיפול רפואי נאות
הילד החולה זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית והן מבחינת היחס האנושי ההולם.

מידע בדבר זהות המטפל
הילד והוריו זכאים למידע בדבר זהותו ותפקידו של כל אדם המטפל בו.

הזכות לקבלת חוות דעת נוספת
הילד והוריו זכאים לבקש או להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו. המטפל והמוסד הרפואי יסייעו לחולה בכל הדרוש למימוש זכות זו.

הבטחת המשך טיפול נאות
חולה העובר ממטפל למטפל או ממוסד רפואי אחד למשנהו, זכאי, לפי בקשתו, לשיתוף פעולה בין המטפלים והמוסדות הרפואיים, לשם הבטחת המשכו הנאות של הטיפול.

שמירה על כבודו של הילד החולה
הילד החולה זכאי לשמירה על כבודו בכל שלבי הטיפול הרפואי.

שמירה על פרטיותו של החולה
הילד החולה זכאי לשמירה על פרטיותו בכל שלבי הטיפול הרפואי.

טיפול במצב חירום רפואי
בשעה שנשקפת סכנה חמורה לחייו או במצב חירום רפואי, זכאי הילד החולה לקבל טיפול רפואי (כאמור בסעיף 1). המטפל שאליו פנה או הופנה, יבדוק אותו ויטפל בו כמיטב יכולתו. אם נשקפת לחולה סכנה חמורה והוא מתנגד לקבלת טיפול רפואי, רשאי המטפל לתת את הטיפול הדרוש גם בניגוד לרצון החולה. זאת רק לאחר אישורה של וועדת האתיקה של המוסד הרפואי.

הסמכה מדעת
לא יינתן טיפול רפואי לחולה, אלא אם כן נתן לכך את הסכמתו. הסכמה זאת חייבת להיות ''הסכמה מדעת'', היינו, רק לאחר שניתנו לחולה כל הפרטים הקשורים באבחנה, המהלך הצפוי של המחלה, מהות הטיפול הרפואי המוצע, סיכויי הצלחת הטיפול, הסיכונים בטיפול ובכלל זה כאבים ואי נוחות, הסיכויים והסיכונים בטיפולים רפואיים חלופיים, או של היעדר טיפול. המידע חייב להימסר לחולה בשלב מוקדם ככל האפשר של הטיפול הרפואי ובאופן שיאפשר לו להבינו, כדי שהסכמתו לטיפול רפואי תעשה ''מדעת'' ומרצון חופשי. הרופא או הצוות הרפואי הם החייבים למסור לחולה את המידע הדרוש. ההסכמה לטיפול רפואי יכולה להיות בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות המביעה הסכמה.

הזכות לקבלת מידע מהרשומה הרפואית ('התיק הרפואי')
הילד והוריו זכאים לקבל מהמטפל או מהמוסר הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית, לרבות העתק ממנה, המתייחסת אליו. למרות האמור לעיל, רשאי מטפל להחליט שלא למסור לחולה מידע רפואי מלא או חלקי אם, לדעתו, המידע עלול לגרום לו לנזק או לסכן את חייו. סירוב כזה חייב באישור ועדת האתיקה.

חובה על שמירת סודיות רפואית
מטפל, או עובד מוסד רפואי ישמרו בסוד כל מידע הנוגע לחולה שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם.

מסירת מידע רפואי לאדם אחר
מטפל או מוסד רפואי רשאים למסור מידע רפואי לאדם אחר, אם החולה נתן הסכמתו לכך. כמו כן, יימסר מידע לרשויות אם חלה על המטפל או המוסד הרפואי חובה למסור מידע בהתאם לחוקים שונים וכן מותר למסור מידע למטפל אחר לשם הבטחת המשך טיפול רפואי.

 
מידע נוסף - באגודה לזכויות החולה בישראל