חיפוש
דלג על חיפוש
לחיפוש ביטוי מדוייק הוסף גרשיים
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

תורת ההתפתחות

צוות המכון להתפתחות הילד במרכז שניידר מטפל מדי שנה באלפי ילדים וחווה שוב ושוב את אחד הרגעים הקשים ביותר להורים: אובדן חלום הילד המושלם. "אנו כאן כדי להפיק את המיטב מהפוטנציאל של כל ילד, ולהקנות לו ולמשפחתו את איכות החיים הטובה ביותר שאפשר", אומרת ד"ר תמי שטיינברג, המנצחת על צוות רב מקצועי העובד בסינרגיה מרשימה, "למשפחות רבות זו נקודת אור גדולה"
פורסם: 01.10.14 | עודכן: 19.11.14



צריך כפר שלם כדי לגדל ילד – אומר פתגם אפריקאי. "אם כך, כדי לגדל ילד עם צרכים מיוחדים נדרשת ממלכה שלמה" – אומרת ד''ר תמי שטיינברג, מנהלת המכון להתפתחות ולשיקום הילד. "לשמחתנו, הממלכה הזאת קיימת כאן, במרכז שניידר". מפגש עם צוות המכון, המטפל בילדים עם מגוון בעיות התפתחות מוטורית או קוגניטיבית, מגלה קבוצת אנשי מקצוע חדורת אמונה בדרך,  שעובדת בשיתוף פעולה הדוק ושוויוני– רופאים מומחים לנוירולוגיית ילדים ופסיכולוגים קליניים והתפתחותיים, אחות אחראית ומזכירה, ואנשי מקצוע מיומנים בתחומי ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת ועבודה סוציאלית.

רבים מהמטופלים הצעירים סובלים מבעיה התפתחותית קשה, חלקם פגים המהווים אוכלוסייה בסיכון לעיכוב התפתחותי־מוטורי. המעקב ההתפתחותי ניתן לכל ילד לפי צרכיו, לרוב עד גיל הכניסה לבית הספר ולעתים עד גיל 18 שנים. "כל ילד הוא עולם ומלואו, לא כל שכן ילד עם צרכים התפתחותיים", אומרת ד"ר שטיינברג, "אנו מאמינים שאחד הערכים המרכזיים שבהם נמדדת חברה, הוא מידת התמיכה שהיא מעניקה לילדים עם קשיים. מטרתנו להביא ילד כזה למצב המיטבי. אנו לא מרפאים והמדד איננו החלמה; הצלחה, מבחינתנו, היא לעשות כל שניתן כדי לשפר את התפקוד ואיכות החיים של הילד ומשפחתו".

כשלושה עד ששה אחוזים מהילדים בישראל מוגדרים כיום כבעלי בעיות התפתחות, שיעור המתורגם לאלפי מטופלים המגיעים מדי שנה למכון. אם עד לפני 25 שנה היו בישראל רק שלושה מרכזים להתפתחות הילד, כיום יש 45 מרכזים כאלו ומומחי התפתחות הילד במספר רב יותר מאשר באנגליה למשל, שאוכלוסייתה גדולה פי שבעה מאוכלוסיית ישראל. "זו תוצאה של מודעות הולכת וגדלה בקרב הורים ואנשי מקצוע", אומר ד"ר יהודה סנצקי, מומחה לרפואת ילדים, נוירולוגיית ילדים ולהתפתחות הילד, "גילינו שכאשר ההורה חושש שיש בעיה – לרוב הוא צודק". המשמעות אינה רק עומס עבודה רב אלא עבודת פסיפס המורכבת מאינספור חלקי פאזל: לאתר קשיים, לאפיין, לטפל, להדריך ולכוון את המשפחה, להביא לתפקוד אופטימלי ולגייס את כל הגורמים והכוחות בקהילה למען המטרה.

ד"ר דב ענבר, לשעבר מנהל המכון, הוא מוותיקי הצוות. "מפסגת שנותיי אני רואה ילדים שאנו מלווים כבר 15 שנה", הוא אומר, "אנו יודעים לתפור לכל ילד את ההמעטפת טיפולית המתאימה לו". הוא מביא את סיפורו של מטופל אוטיסט, כיום בן 19 שנים, שבזכות הטיפול השלים לימודי בגרות ומתנדב כיום בצבא. ד"ר ענבר מסביר שחשוב מאוד לנצל את חלון ההזדמנויות של המוח. "השנים הראשונות הן גיל קריטי להתפתחות", הוא מדגיש, "המכון שלנו ערוך לטפל בכל ילד עם עיכוב בהתפתחות, מקל ועד קשה – שפתי, קוגניטיבי, חברתי, מוטורי ורגשי־התנהגותי. הפגיעה היא תמיד במספר אזורים, ולכן מומחה אחד, ולו המוכשר ביותר, לא יכול לתת פתרון שלם. יש לנו ממשקים כמעט עם כל יחידה בשניידר ואנו נהנים ממעטפת של בית חולים לילדים שמרכז את המקרים הכי מורכבים ומאתגרים".

ההורים לא לבד במערכה
בתחום שבו אין ריפוי אלא יצירת שיפור באיכות החיים, מדדי ההצלחה אינם חד משמעיים. "לעתים אנחנו רואים פירות רק לאחר זמן", אומר ד"ר ענבר, "אנו לא חיים על סיפוקים קצרי טווח". מוסיפה אילנית פוזננסקי, האחות האחראית: "קשה למצוא מדד אחיד, כל ילד והישגיו מול הפוטנציאל האישי. ההצלחה נעוצה ביכולתנו לתת מענה להרבה נושאים. יש ילדים עם קשיים ניכרים , שאנו בונים בעבורם תוכנית מורכבת העוזרת להם לנהל אורח חיים איכותי יותר, ויש ילדים עם אפילפסיה או הפרעות קשב שאותם אנו מדריכים כיצד לנהל את ההתמודדות מול מחלה כרונית לאורך זמן". אחד המדדים המרכזיים להצלחה הוא שביעות רצון של המטופלים וההורים. "אנו רואים אצל ההורים הקלה ותודה על כך שיש להם כתובת, שכל הטיפול תחת קורת גג אחת ושהם לא לבד במערכה", מציינת אילנית.

מורן רודניקי, עובדת סוציאלית התפתחותית, מדגישה שהצוות רואה את מעגלי החיים השונים של הילד. "רגע לא פשוט הוא שלב הבשורה למשפחה, במיוחד כשמדובר בפיגור, עיוורון או אוטיזם. בהמשך מגיע שלב ההתמודדות והטיפול. אנו מקפידים בכל השלבים על גישה רגישת תרבות שלוקחת בחשבון את המשפחה, הסביבה והקהילה שממנה מגיע הילד".

מרכיב חשוב הוא הקשר בין המכון בשניידר לבין הגורמים הטיפוליים בקהילה. ד"ר גרי דיאמונד, שכמו חלק מרופאי המכון עובד גם במחוז דן־פ"ת, מספר על פרויקט טיפולי לילדים אוטיסטים – רעיון שנולד בשניידר ויושם בקהילה. "זיהינו חוסר מענה לטיפול מיידי אחרי אבחון. בשיתוף הקהילה הצלחנו להקים את פרויקט תו"ת (תנועה ותקשורת), יחידה לטיפול בפעוטות שזה עתה אובחנו, בהובלת אסתי רזניק, קלינאית תקשורת בצוות שלנו".

"הקושי לעולם לאינו בתחום מקצועי אחד בלבד", ממשיכה אסתי, "דוגמה טובה לכך הם אכן אותם ילדים אוטיסטים שאנו רואים כמעט כל שבוע. זו עבודה רב שכבתית: להעניק טיפול אס.או.אס להורים, להעניק לילד כלים, להסיר סטיגמות ותוויות, לאתר מסגרת מתאימה בקהילה, אם זה מעון יום שיקומי או שילוב בגן טיפולי. את כל זה אפשר לעשות רק תוך שיתוף אמיתי של ידע, למידה ותמיכה פנימית בצוות".

בזכות הראייה הרב מערכתית, מומחי המכון ממלאים תפקיד מרכזי במרפאות ייעודיות בשניידר, כמו מרפאת ספינה ביפידה לטיפול בילדים עם נכויות הנובעות מפגיעה במערכת העצבים המרכזית. יוזמה מעניינת שנולדה בצוות המכון ונחנכה לאחרונה היא הקמת מרפאה ייחודית לנזקי אלכוהול לעובר, בניהולו של ד"ר יהודה סנצקי, בשיתוף הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול. "ההתפתחות היא הגורם החשוב ביותר בבריאות הילד", מדגיש ד"ר סנצקי, "רוב השאלות שאימהות שואלות כיום רופא ילדים בקהילה נוגעות לאבני הדרך הללו. למעשה, מה שמייחד את רפואת הילדים הוא כל נושא ההתפתחות המובנה בתוכה".

האם: "קיבלתי ילד חדש"
דגנית בן ניסן, פסיכולוגית ראשית במכון, מדגישה שצוות הפסיכולוגים במכון מורכב מפסיכולוגים קליניים, רפואיים והתפתחותיים. הצוות מאבחן את הילדים, מלווה את ההורים ומטפל במגוון טיפולים: טיפולים פרטניים, הדרכות הורים, טיפולים דיאדים (הורה־ילד) ועוד. היא מספרת על ילד עם איחור התפתחותי־שפתי ובעיות התנהגות חריפות, שלאחר אבחון פסיכולוגי הומלץ לשלבו בגן שפתי. בתחילה ההורים התקשו לקבל את ההמלצה אך לאחר תהליך של ליווי הצוות הם הבינו שזה הדבר הנכון עבור הילד. "כיום הוא בן ארבע וחצי, והאם אומרת 'קיבלתי ילד חדש'. בעיות ההתנהגות חלפו, הוא התקדם מבחינה שפתית, השתלב בגן, נרגע ואינו זקוק לתרופות".

מקרה אחר הוא סיפורה של ילדה שנולדה עם מום בלב ולמעשה גדלה בבית החולים. "כאשר נבחן שחרורה הביתה, עלה הצורך ב שיקום התפתחותי, וכאן נכנסנו לתמונה. הערכנו אותה התפתחותית־פסיכולוגית, כל הצוות יחד, מה שהיה מאתגר במיוחד כי הילדה הייתה מונשמת עם כל המשמעויות הנובעות מכך. בנינו תוכנית שהביאה אותה לשחרור ולשיקום בבית. כיום היא במעקב במכון במקביל לטיפולים בבית ובקהילה, ואנו עדים לשיפור המתמשך במצבה".

מי שעומדת בקו הראשון מול ההורים ומעניקה מידע ושירות יחד עם כתף תומכת היא דגנית צברי, מזכירת המכון. "המגע הראשון עם המשפחות, המצויות במצוקה ובחרדה, הוא קריטי", היא אומרת, "מעבר לתיאומים ולאדמיניסטרציה חשוב מאוד לתת תמיכה, להרגיע וללוות ברגעים הקשים".
מחזקת את הדברים הפסיכולוגית הקלינית עדי שמיע עצמון: "הגישה שלנו מאוד משפחתית: אנו רואים את האחים של הילד, בוחנים את המשפחה, מזהים אם הילד בסיכון, אם יש מרכיב גנטי – התייחסות למעגל המשפחתי הנרחב. הרציונל הוא לראות את הילד באופן הוליסטי ורב ממדי. כך אנו מצליחים למקסם את הפוטנציאל של ילדים, שאחרת היו נשארים מאחור". אירית דר, מרפאה בעיסוק התפתחותית, מחדדת: "אנו לא מתייחסים לנושא כמו אחיזת עיפרון, למשל, כאילו היה בעיה ראשונית, אלא שמים דגש על שיפורים עמוקים כמו ויסות חושי, שיאפשרו פיתוח יכולות נדבך על גבי נדבך. כל תפקוד וכל יכולת בנויים על נדבך קודם, ואנו מאמינים שחשוב לאתר מהי בעיית היסוד ולא רק את מה שנראה על פי השלב ההתפתחותי".

צוות המכון מטפח קשרים בינלאומיים עם מוסדות מובילים בעולם, קולט בקביעות מתמחים במגוון מקצועות, וב"רקורד" שלו לא מעט מחקרים מקוריים כמו מעקב אחר ילדים מאומצים, השפעת ארועי חיים על חומרת התסמינים של ילדים עם טיקים, מחקר תרשימי פעילות מוחית אצל ילדים בספקטרום האוטיסטי, מחקרים פרמקולוגיים על תרופות להפרעות התנהגות שונות ועוד. "המקרים המאתגרים והמעניינים ביותר מתנקזים אלינו, מכל הארץ וגם מחו"ל", מסכמת ד"ר תמי שטיינברג, "למזלנו אנו יודעים לאתר יכולות גם בילדים עם נכויות ומומים קשים, ויש בידינו את הכלים לזהות שילד הוא אינטליגנטי למרות מגבלות כמו עיוורון או שיתוק, למצות את המיטב מהפוטנציאל שלו ולהקנות לו את איכות החיים הכי טובה שניתן. עבור הורים שחוו את אובדן החלום על הילד המושלם, זו נקודת אור של ממש".

במה ובמי מטפלים במכון להתפתחות הילד
• ילדים עד גיל בית הספר עם איחור התפתחותי רב תחומי
• תינוקות ופגים עם סיכון להפרעות נוירו־התפתחותיות
• ילדים עם מחלות גנטיות בסיכון לפגיעה מוטורית ו/או מנטלית
• פיגור שכלי ותסמונות גנטיות
• שיתוק מוחין
• איחור בהתפתחות על רקע ליקויי ראייה וליקויי שמיעה
• איבחון מוקדם של הפרעות התפתחותיות הפוגעות בקשב ובריכוז ובהתנהגות בגיל טרום בית הספר, והמשך טיפול בשנות בית הספר 
• טיפול רב מקצועי בילדים הלוקים במחלות נוירו-התפתחותיות ונכויות

הכתבה פורסמה לראשונה בגליון פאזל, ינואר 2014

עבור לתוכן העמוד